משלי יעקב רלב

בנר ועיני' כלות ומצפות עד כלות הגוף אז תברח אל מקומה כמו השלהבת בכלות הנר ובראות השטן נשמה מאיש רשע ורוצה להבדילה משרשה במעוני שחקים שלא תעלה למעלה לעולם מה הוא עושה ילך וילביש אותה תאוות וחמדו' העוה"ז עד כי התקשר קשר חזק ואמיץ שלא תמוש מהם לעולם ובבוא עת פרידתה מן הגוף אז תתחזק לעלות למעלה אז השרים הממונים על התאוות מחזיקים בה לאמר פשוט הבגדים הצואים אשר לבשת ואח"כ תעלה מפה. וא"כ במה אשר הרשע נשרש למטה בזה עצמו הוא נעקר מלמעלה. וזהו אהבת רע מטוב כלומר ממה שחמדת טוב העוה"ז השגת רע מסבתו כי אתה בחרת שקר מדבר צדק סלה ואמר על זה ושרשך מארץ חיים סלה ויפה אמרו המדקדקים שהיא מלה מהפכת הפעולה כי הוראת המלה בעצם לעשות שורש למטה ופה הוראתה לעקור מן השורש. ומעתה מאמר ושרשך כפשוטו שישרש אותו בעוה"ז לעקור אותו מארץ חיים סלה. המקרא אהבת גו' והמשל יחול גם על ראשי הרשעים בלק ובלעם

לא הביט און ביעקב גו' ע"ד שאמר הנביא ע"ה (ישעי' ס"ג) בכל צרתם לו צר גו'

(שה) המשל בזה לאחד כעס על בנו והוציאו מביתו וילך ויתגורר בעיר אחרת ומכאב לב האב כי נעצב על בנו שלח אגרת אל העיר ההיא ליד גואלו וקרובו אשר שמה כי ישים עינו ולבו עליו לנהלהו בלחם ולהספיק לו כל מחסוריו והוא ישלם לו את הכל. ובזאת אין להנער ההוא צער גדול כ"כ כי גם מעתה השגחת אביו עליו רק הצער הוא על האב שאינו רואה את בנו על שלחנו: הנמשל כן אנחנו הלא גם עתה הקב"ה מכלכל אותנו ע"י כמה סבות. אבל הקב"ה אומר (ברכות ג') אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך ומה לו לאב שהגלה את בניו. וזהו מ"ש לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ר"ל גם בעת שאינם זכאים כ"כ עכ"ז לא יאבה ה' לקללם ולא יביט האון אשר ביעקב והטעם ד' אלקיו עמו כמאמר (תהלים צ"א) עמו אנכי בצרה אל מוציאם ממצרים כתועפות ראם לו כלומר הגביה אותם מעלה מעלה

בעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל

(שו) המשל בזה לשר א' שמע כי יש במרחקים איש אשר המציא לעשות סם שסגולתו אל האיש שמושח את גופו בסם זה לא יזיקהו כל חץ מכל היורה זיקים וכדומה והשר בשמעו זאת גמר אומר בלבו לנסוע שמה יעש הוצאות גדולות עד כי בא אל האיש האומן הזה ויתן לו שכרו ככל חפץ לבבו וומשחהו עם הסם הזה ונסע לבוא לביתו. ויהי בדרך בעברו הרגישו בו הרוצחים ויורו המורים אליו ולא החטיאו המטרה כי הגיעו בו כל החצים והאבני קלע והוא נשאר בחיים. וכאשר ראו הרוצחים כי הוא חי ויתחילו לברוח קרא להם בדברי חן שיבואו אליו ויגשו אל מרכבתו ויתן להם משקה מאשר נמצא אתו תפלאו מאד ואמרו אל השר הלא תגיד לנו מה המעשה הזה אשר עשית עמנו אתה גמלתנו הטובות ואנחנו הלא עשינו עמך רק רעה ויאמר אליהם השר דעו וי אני הרביתי זהב לרוב על הוצאות הנסיעה הזאת למשוח עצמי בסמים המסוגלים דחות