משלי יעקב כג

היינו לשלח לו לאספמיא להביא לו אבנים טובות ומרגליות. ולא עוד אלא שמשפיל לו רצועה תחת זנבו ומוציא עפר לגינתו ולחורבתו שהוא ממעשי השור והחמור למען המעט עליו הטרדות והעסקים. וזהו שדייק חבל על שמש גדול כו' הי' כל א' מישראל מזדמנים לו ב' נחשים לא אל הזולת כי אליהם אין הקיצור בעניני תענוגי עה"ז משובח. והנה כל זה הי' כביכול ראשית רצונו ית' שלא הי' עדיין היצה"ר שולט באדם אבל אחר החטא ראה ית' כי טוב להעמיסו ביגיעות ובעסקים רבים כמאמר חז"ל שיגיעת שניהם משכחת עון וכמדובר למעלה א"כ לא יצלח עוד שמש גדול כזה שיעשה כל המלאכות שעל האדם לעשותם וזהו ויאמר אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה כו'

(טו) והמשל בזה לא' שהי' לו משרת נאמן רוח רק הי' מטבעו לישן הרבה מאד. והי' קשה מאד להקיצו משנתו עד כי גם בקומו ממשכבו הי' דעתו בלתי צלולה ובלתי מיושבת עליו כראוי והי' הולך ומתנמנם. מה עשה אדונו. עת שהעירו משנתו הי' מרבה ליגעו בעסקים ובמלאכות זרות למען הסר שינה מעיניו ותנומה מעפעפיו והנה ראשית מלאכתו עליו בכל יום בבקר להדליק לו הנר. והי' מהצורך לו להוציא האש באמצעים דקים המיוחדים לזה והי' משפט אדונו לפזר האמצעים האלה בכל פינות הבית למען יצטרך המשרת לחפש אחר כל דבר פרטי ולמשש בחושך במקומות שונות ובכלים מכלים שונים. ובתוך כך יתעורר היטב משנתו ומתרדמתו. פעם הביא א' למכור כלי העלולה להוציא אור עם יגיעה קלה. והיו רבים עליו הקופצים לקנותה. אך הבעה"ב הזה לא הניח אותו בוא הביתה למען לא יראנו משרתו עם הכלי ההוא. כי אליו יאתה אך היגיעה והעבודה בענין הזה: הנמשל מובן כבר מדברינו למעלה. וזהו כי עשית זאת כו' כלומר אין מקום לטענתך כי כמוך כבר לא תצלח

ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך כו' ארורה האדמה בעבורך כו' עד שובך אל האדמה כי ממנו לקחת. מדרש אמר הקב"ה קומץ עפר שנבראת ממנה לא גזולה הוא בידך. הנה הוראת דבריהם לתת טעם על גזירתו ית' על האדם שישוב אל האדמה למען לא יהי' קומץ עפרה גזולה בידו. וא"כ מה יאמרו אלולא חטא האדם בעץ הדעת והי' חי לעולם לא הי' קומץ עפר גזולה בידו, הנה מכבר הוכחנו למעלה. אשר האדם הוא משותף ומורכב מחלקי כל חי ומדותיהם וכחותיהם. למען אשר על ידו ישיגו שפעתם ומחיתם ומברכתו כלם יתברכו. ומאז דיבר אלקים נעשה אדם שמחו ונאספו יחד להאציל חלקי המדות והכחות לתתם להאדם אשר עשה ה'. ובשמחתם לא יתערב תוגה עד כהיום. יען כי גם היום משיגים טובתם ע"י האדם וזכות מעשיו. אך הארץ להיותה מוכרחת אחר החטא לקבל קללת ה' לתקנת האדם אמר ה' ית' אל האדם קומץ עפר שנבראת ממנה לא גזולה הוא בידך והוא ע"פ משל

(טז) משל עשיר א' נולד לו בן זכר. והי' צריך למינקת. ונזדמנה אליו אשה מינקת אביונה הסובבת על פתחי נדיבים אשר בבואה לפני העשיר