משלי יעקב רכט

הי' לנסוע ולבוא עד תכלית ענין פרה אדומה והנה אל הגבול לא בא ולא השלים עד גמר הנסיעה. לזה אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני וביאר ואמר לא כי עוד רחוק הדרך לפני אבל ר' פרסאות כבר נסע. לא כן הדברים כ"א רחוק מה שהי' כלומר אותו המרחק יש לפניו גם עתה נוסע ונוע וממקומו לא מש (ואמר ועמוק עמוק מי ימצאנו)

(רצח) המשל בזה לא' נסע למרחקים ובא אל עיר גדול' וראה בית אכסניא גדול' ויפה עד מאד והי' כתוב על העמוד אשר לפני הבית בבית זה ימצא כל א' את מבוקשו כי אינו חסר מאומה מכל המאכלים ומשקים והסוחר הזה בא אל הבית ויאמר לתת לו בשר מרוקח עם שמן אוחזים ושאר תבלין. ויאמר לו הבעה"ב אין בביתי מאומה ממאכל זה ויפלא מאד לאמר הלא ראה תראה מה שכתוב על העמוד כי בידך למלאות חפץ לכל שואל ויאמר לו אמת הדבר אבל דע לך כי זה ימים לא כבירים יצאה הפקידה לבלי לעשות מאכלים האלה ושלא לדרוש ולבקש אותם. א"כ בעבור מי אעשה אותם אם לא יזדמן לפני א' שישאל עליהם. הנמשל כי חז"ל אמרו (מדרש פרשתנו) ויתן אלקים חכמה לשלמה וגו' כחול אשר על שפת הים (מלכים א' ד') מהו כחול רבנן אמרי נתן לו חכמה כנגד כל ישראל שנא' בהם כחול אשר על שפת הים ר"ל כי הקב''ה נתן לו חכמה כ"כ עד שיוכל להשיב אל כל שואל וגם כי יהי' ישראל רבים. אמנם כל החכמה הנפלאה הזאת נתן הקב"ה לשלמה בכל מצות התורה כי אולי יזדמן א' יבוא בשאלה זאת וזה באחרת הי' מהצורך למלאות את שלמה חכמה ותבונה הרבה מאד לטובת כלל ישראל. לא כן ענין פרה אדומה הלא יצאה הפקידה על כל העם זאת חקת התורה אשר צוה ד' לאמר היינו שמוכרחים אנחנו לקבל הדבר בדרך חק בלתי טעם א"כ אחר שאין שואל ואין מבקש על הטעם אין צורך לתשובה לכן גם לשלמה לא נודע טעם פרה וזה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני רחוק מה שהי' ועמוק עמוק מי ימצאנו כלומ' אחר שאין א' רוצה שימצאנו אין מהצורך לגלות

מדרש א''ר יהושע דסיכנין בשם ר' לוי על כל דבר ודבר שהי' הקב"ה אומר למשה אמר לו טומאתו וטהרתו כיון שהגיע לפרשת אמור אל הכהנים אמר לו משה רבש"ע אם נטמא זה במה תהי' טהרתו ולא השיבו באותה שעה נתכרכמו פניו של משה כיון שהגיע לפ' פרה אדומה אמר לו הקב"ה בשעה שאמרתי לך אמור אל הכהנים ואמרת לי אם נטמא במה תהי' טהרתו ולא השבתיך זו היא טהרתו ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת. והדבר פלאי מדוע לא אמר הקב"ה למשה במה תהי' טהרתו בפ' אמור ומרע"ה שאל והקב"ה לא הושיבו הלא דבר היא

(רצט) המשל בזה לעשיר ראה את פני שכנו העני איך הוא מתפרנס נושא על כתיפו משאו' גדולו' ועכ"ז יטיב גהה ולבו טוב עליו ושאל אותו העשיר במה פניו אדומים ומשמן בשרו עליו והוא אוכל מעדנים והוא ככה דל ובשרו כחש משמן א"כ הגידה לי מה מאכל שלחנך ויאמר לחם צר ומים לחץ ויעש העשיר כן ויתעלף ונפל למשכב ויקרא את העני הנ"ל לביתו וישאלהו