משלי יעקב רכח

וישלח לקרוא את השדכן לביתו והבטיח לתת לו שכרו ככל אשר יצוה עליו ויאמר אליו לך נא אל בית הרב ותדבר עמו על אודות בנו וילך השדכן. וגם כי הדבר הי' רחוק מאד בעיני הרב כי מעודו לא דבר מאומה עם איש פחות כזה וגם כל יקירי העיר אינם מדברים עמו מפני פחיתותו אבל השדכן בחלק שפתיו הטה את לב הרב עד כי התקשר עמו. ויהי אחר החתונה ראה האיש הזה כי הרב אינו מדבר עמו כל מאומה. ויתפלא מאד לאמר אי' יקרה כזאת אשר מחותנים יהיו כמתנכרים זה לזה והגיעו הדברים אל אוזן הרב ויאמר להשיב לו כי הוא שוגה בדעתו הוא ישפוט כי ההתקשרו' עם בן הרב הוא ראוי ונכון מב' הצדדים. וא"כ אחר כי השידוך הוא ראוי יקשה בעיניו למה איני מדבר עמו ולמה איני משתעשע עמו ובאמת לא כן הדברים רק בהיפך מה שאיני מדבר עמו הוא ראוי ונכון מאד כי מה לי עם הפחות הזה ומה מהדברים אשר אדבר עמו. ואך זאת יקשה בעיניו למה התקשרתי עמו זאת היא קושיא שאין עלי' תשובה: הנמשל הקב"ה התקשר עם ברי' פחותה עם בשר ודם ונתן לו תור' חמודה ויהי כקרוא איש יהודי בתורת האלקים ומוצא בה דברים נעלמים הוא מתפלא מאד מדוע לא יבאר לו ה' ית' את כל דבריו במרא' ולא בחידות עד שיבין היטב כל מאמר. ע"ז בא התשוב' מאתו ית' כי האדם טועה בעצמו הוא חושב כי השידוך אשר התקשר הקב"ה עמו הי' ראוי ונכון מב' הצדדים. וא"כ יקשה בעיניו מדוע אין הקב"ה מראה לו פנים בתור' ובאמת לא כן הדברים רק בהיפך כבוד אלקים הסתר דבר וגם כי התקשרתי עמו זאת תהי' אצלו לחק ודבר נעלם זאת היא באמת קושי' גדול'. וזהו זאת חקת התור' אשר צוה ד' לאמר וא"כ אין לו לאדם להרהיב עוז בנפשו לחקור ולדרוש ולבקש טעמים אבל יחליט בלבו כי זאת היא חקת התור' ודבר נשגב ונעלם מה שצוה ד' אל בו"ד ולתת בידו חמדה גנוזה כזאת

מדרש כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני רחוק מה שהי' גו' (קהלת ז') אמר שלמה חקרתי ופשפשתי על כל התור' ומצאתי בה טעם כיון שהגעתי לפרשת פרה אדומה אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני רחוק מה שהי' ועמוק עמוק מי ימצאנו. וראוי לבאר מאמר רחוק מה שהי' שהמאמר סתום מאד בהבנתו

(רצז) והמשל בזה ע"ד א' הי' מתאוה ואומר שרצונו לנסוע עד סוף העולם ועשה את אשר בידו לעשו' התקין לו מרכבה מרקדה וסוסים מזו נים ומשרת עמו ויסעו. ויהי כי הרחיקו מאד ולעת ערב באו לבית מלון אורחים. והי' שם אורח וישב גם הוא עמו כמשפט האורחים להשתעשע יחד בסיפורי מסעיהם למוצאיהם וישאלו זה לזה על דרך נסיעתו אם הוא נוסע נסיעה קרובה או רחוקה והוא משיב לו אנכי אני נוסע נסיעה רחוקה מאד. והתבונן נא בתשובת זה האיש גם כי משיב ואומר אני נוסע נסיעה רחוקה בע"כ כוונתו כי עוד היא רחוקה כי עוד הדרך רב לפניו. אבל עכ"פ הלא הוא קרוב עתה למחוז חפצו ממה שהי' טרם התחיל לנסוע כי הלא כבר חלף עבר ר' פרסאות או ש' פרסאות. הנמשל הוא הדבר בשלמה המלך ע"ה כי חפצו טו הי'