משלי יעקב רכז
Mishlei Yaakov 227 · משלי יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →כי אם היית איש נאמן לעבוד באמונה א"כ למה לך לבקש עול עבודה רבה על עצמך שלא העליתי עליך אם לא כי גנב אתה ולטובת עצמך אתה דורש לכן גם מה שהי' לך אקח מידך. הנמשל כי מרע"ה אמר להם אם הייתם תמימים עם ד' לעבדו באמת כמשפט הצדיקים שאלקיהם מתקיים עליהם לא הי' לכם לבקש עול עבודה יותר מהמוטל עליכם אין זאת כ"א כי נחשב לכם עבודתכם כתבואה מן הגורן ולכן באתם לבקש עוד יותר כמשפט מאמר (קהלת ה') אוהב כסף לא ישבע כסף. ולכן אמר המעט מכם כלומר גם זה המעט אשר בידכם ראוי לקחת מכם יען כי הבדיל אלקי ישראל אתכם גו' להקריב אתכם אליו לעבוד את עבודת משכן ד' ולעמוד לפני העדה לשרתם האריך הכתוב והציע לפניהם העבוד' אשר עליהם כאומר ראו והתבוננו מאד כי יש ויש בידכם במה להתעסק אם ברצונכם לעשו' נחת רוח לפניו ית'. הנה טוב העבודה בידכם הוא ובקשתם גם כהונה לכן אתה וכל עדתך הנועדים והבאים לבקש באין ספק הוא על ד'
מדרש וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים (איוב ט"ו) זה הי' קרח שהי' קתלוקוס (פי' ממונה על האוצרו') לביתו של פרעה והי' בידו מפתחו' כל האוצרו'. א"ל הקב"ה מה הנאה יש לך אין אתה שולט עליהם שנא' בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים למי הם מעותדים למי שהם גולים לישראל כו'. וראוי לתת לב אל כוונת המדרש מה פשעו ומה חטאתו של קרח שאסף העושר מפרעה ומביתו ואם הטעה אותו עכ"ז אין בזה עון אשר חטא
(רצה) והמשל בזה לבעל מחיה מוכר משקה התאספו אל ביתו ביום השוק שיכורים הרבה ויאמרו לתת לפניהם משקה בא גנב א' לגנוב המעות מתוך אמתחותיהם עמד עליו המוזג ויתאבק עמו להוציאו מביתו וזה מפציר בו לאמר חלילה לי מעשות אליך אין אני כשאר הגנבים מעולם לא גנבתי מישראל אף פרוטה אחת השיב לו הבעל הבית שוטה כל אשר תמצא ידך לגנוב מהם אצלי אתה גונב כי ודאי לא ילכו מביתי עד אשר ישתו ישכרו בעד כל ממונם ולא ישאר בידם מאומה. הנמשל מבואר במאמר שלפניו וישכון ערים נכחדות וגו' כלומר אמת הדבר שלא ישאר העושר ביד פרעה ומצרים כי הם בתים לא ישבו למו אבל מה חטאו של קרח אחר אשר התעתדו לגלים לגולי מצרים שכבר הבטיח אותם הקב"ה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול א"כ כל מה שאסף מפרעה גזל את ישראל כי נגרע מביזת הים
פרשת חקת מדרש זאת חקת התור' אמר הקב"ה חקה חקקתי גזירה גזרתי אי אתה רשאי לעבור על גזירתי. להבין הענין אפתח במשל פי
(רצו) משל לאיש פחות ורק מאד עלה על במתי ההצלחה והגיע להון ועושר רב עד כי עלה על לבו להתקשר עם בתו עם בן הרב המורה וישלח