משלי יעקב רכו

וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בוקר ויודע ה' את אשר לו וגו' מדרש אמר להם משה גבולות חלק הקב"ה בעולמו יכולים אתם לערב יום וליל' כבר כתיב ויהי ערב ויהי בוקר ויבדל אלקי' בין האור ובין החושך בשביל תשמישו של עולם כך ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים וכו'. ונקדים עוד מאמר חז"ל (מדרש בראשית) ויקרא אלקים לאור יום אלו מעשיהם של צדיקים ולחושך קרא לילה אלו מעשיהם של רשעים

(רצג) המשל בזה לא' בא אל חנות סוחר גדול לקנות אצלו סחורה וזה בא אליו באישון לילה ואפילה וימהר הסוחר והדליק נרות בחנותו לראות את מה יבחר לעצמו והסוחר שאל אותו איזה סחורה בדעתך לקנות מן הפשוטים או מן החשובים השיב ואמר אין הבדל בין סחור' לסחור' בין מין ומין כי הכל א' ואיזה אשר אחפוץ אקח ומחיר א' לכל הסחורו' כשמוע הסוחר את דברי הנבל הזה הלך וכבה את הנרות אשר בחנותו והשיבו בחושך וזה מתפלא ואומר לו מה אתה עושה ויען הסוחר ויאמר אם כדבריך שאין חילוק והבדל בין טוב לרע ומחיר א' לכל הסחורות א"כ הנר למה רק כל סחור' שתעלה בידך קח לך. הנמשל כי הקב"ה יוצר אור השכל מצורף אל אור היום שידעו אנשים להכיר בין איש לאיש ולהבחין בחכמה ושכל טוב יתרון א' על חבירו להעריך כל א' לפי מדרגתו וקרח בא ואמר כי כל העדה כלם קדושים והכל במדריגה אחת אין הבדל ביניהם כקטן כגדול א"כ האור והשכל והבחנה אך למותר. וזהו שאמר להם משה גבולות חלק הקב"ה בעולמו ומתוק האור להשכיל לדעת בין איש לאיש ואתם הלא יכולים אתם לערב יום ולילה ולכבות את אור היום כי לדעתיכם אין צורך אל הנרות אם כל הסחורות שוות ובע"כ אתם רואים שאין זה ביכולת ביד מי לערב יום ולילה כי יש צורך להבדיל ביניה' כי יתרון לאור מן החשך בשביל תשמישו של עולם כך ויבדל אהרן להקדישו קודש הקדשים

המעט מכם כי הבדיל וגו' להקריב אתכם אליו וגו' ובקשתם גם כהונה לכן אתה וכל עדתך הנועדים על ד'. וראוי להבין מדוע אמר המעט מכם ולא אמר המעט לכם

(רצד) המשל בזה לבאר הענין לשר גדול הי' לו שדות הרבה והטיל על עבדיו הכפרים עובדי אדמה שיעבדו בכל עבודה בשדה עד שיאספו מעשיהם אל הגורן והי' בתבואו' והמה באו בעגלו' מלאות עמיר והשלימו כל התבואו' אל יד השר לא השאירו בידם מאומה. ולא יחשבו האנשים העושים בעבודתו כי האמין להם שלא יגנבו לעצמם והי' משפט השר להטיל עליהם עבודת האדמה לאיש איש כפי כחו לזה רק שדה אחת ולזה שתים ולזה עוד יותר ולימים בא א' לפני השר ואמר מדוע לא מצאתי חן בעיניך כי לא נתת לי רק חלקה אחת לחבירי נתת ב' שדו' וג'. כשמוע השר את דבריו צוה ואמר לקחת מידו גם השדה הזאת בא לפניו ויאמר לו אדוני לא די שלא הוספת לי עשית עמדי גם זאת ולקחת מידי את אשר הי' לי השיב השר ואמר כי מתוך בקשתך והפצרתך בי אני מבין כי גנב אתה לכן תבקש שדות הרבה שתוכל לגנוב הרבה כי