משלי יעקב רכד

מוכרח לנסוע על היריד וזה תופש בו ללכת עמו לב"ד לאמר הלא ביום פ' הוא זמן החתונה. ויצא הדין לאמר כי החתונה תהי' חתונה בעת יתועדו הצדדים מה לי ביום זה או ביום אחר. משא"כ היריד הלא הכפרים יבואו בו ביום ואין בידו לדחותו על זמן שירצה הוא. הנמשל כן אמר משה להקב"ה אתה אומר אכנו בדבר ואני אומר ושמעו מצרים גו' סלח נא גו' ואם תאבה לקיים רק דבריך יתבטלו דברי מכל וכל ותיכף יהי' היריד ושמעו מצרים גו' לא כן אם עתה יתקיימו דברי מה שאני אומר סלח נא גו' יתקיימו גם דבריך שאמרת להעניש אותם כי חתונה כזאת אפשר לדחות על זמן אחר. וזה מאמר מרע"ה נראה דברי מי עומדים כלומר דברי מי יש להעמיד ולעכבו לזמן אחר וכן עשה ית' והבטיח לו סלחתי כדבריך ואולם חי אני גו' אם יראה איש באנשים האלה את הארץ. וזהו שאמר ריש לקיש המאזנים מעוין ב' הכפות עומדת בשוה כי ב' טענות אלו אינם מכחישים זא"ז דבר ד' בפיהו אמת שהמה חייבים וראוים לעונש וגם זאת אמת טענת ושמעו מצרים גו'. לכן מוכרחים לבקש ולהמציא אופן ממוצע לקיים דברי שניהם

ה' ארך אפים גו' ובגמ' (ב"ק מ"ט ב') אמר ר' שמואל בר נחמני מ"ד ארך אפים ולא כתיב ארך אף. ארך אפים לרשעים וארך אפים לצדיקים

(רצ) המשל בזה ע"ד עשיר א' הי' לו שפחה מרשעת ולא נתנה לב להטות אוזן אל דברי הגברת ותבקש מאת בעלה לאמר גרש האמה הזאת ויען ויאמר לא נאוה לפני לעשו' כן לשלח אמה באמצע הזמן ויהי היום והגברת היתה בחנות ובנה הילד על יד המשרתת והקול נשמע כי המשרתת הכתה אותו מכת פצע עד שפך דם עליו. ותבוא הגברת ותרא כל אשר עשתה המשרתת המרשעת ותבך ותתחנן לפני בעלה לאמר גרש האמה היום הזה. וימאן ויאמר ההכרח אתי להמתין עד כלות הזמן. ומעתה הנה העשיר הזה ברוחו הנדיבה הוא מאריך שני כעסים א' כי הי' לו לכעוס על כל הרעה אשר עשתה לבנו מחמדו וב' על האמה בעצמה כי היא מרשעת. הנמשל כי הקב"ה יש לו לכעוס על הרשעים לב' סבות א' מצד עצמם כי הם רעים וחטאים לד' מאד. ב' על כל הרעה אשר עושים אל הצדיקים (עבירו' שבין אדם לחבירו) וזהו ארך אפים אפי' לרשעים היינו מצד עצמם שהמה רעים בעיני ד'. ב' ארך אפים לצדיקים היינו על הרעה שעושים אל הצדיקים

ואולם חי אני גו' כי כל האנשים הרואים את כבודי גו' אם יראו את הארץ גו'. דע מה שנגזר עליהם שלא יכנסו לארץ גם כי עשו תשובה כי אמרו הננו ועלינו אל המקום גו' כי חטאנו וה' ית' העביר חטאתם

(רצא) המשל בזה לאדם פחות הערך אשר עלה במעלת ההצלחה ונתעשר מאד והי' לו בת ויבואו השדכנים והציעו לפניו ב' ענינים א' עם בן עשיר גדול רע מעללים נבל וחסר לב. הב' עם בן הרב הגאון רק הרב לא יתן מאומה. ויבחור לעצמו להתקשר עם בן הרב ויאמר אל השדכן טוב תתי אותה אל בן הרב אך לכל הפחות את זאת יעשה הרב להלביש את בנו בגדי חתונה כמשפט ואל הכלה יתן נזמים ולא יותר ויאמר הרב לא אתן מאומה ואם רצונו