משלי יעקב רכג

ויאכל רק לחם מגואל ע"י הסגת גבול וגזל ושבועת שוא ומאזני מרמה כמאמר (יחזקאל ד') ככה יאכלו בני ישראל אח לחמם טמא בגוים גו'. וזהו בנפשנו נביא לחמנו. ולכן ראוי אלינו עם ד' ליחד כל תפלותינו לבוא לחסות בצל כנפי אבינו מעולם ית' וזהו לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש רק יקרא שמך עלינו והוא מוסר השכל

ובמקהלות נשאתי ע"ז דמיון אחר

(רפז) משל יתומים הי' להם נחלה גדולה חדרים הרבה תחתיים שניים שלישים והי' דר בה א' במשכנתא והמה היו מתגוררים בית איש זר לימים נפלה דליקה בעיר התחילו להתאמץ בהצלת הבית שהיו מתגוררים בו אמר להם חכם א' מה לכם לעמול על נחלת איש זר איככה תעזבו כבודכם איככה תשכחו כי עליכם לעמול בהצלת נחלת אבותיכם. כי נחלת עולם היא לכם. הנמשל כי טוב לנו לשפוך דמעותינו לבקש רחמים על אחוזתינו איך לזרים נהפכה נחלתינו והבן

עודי מדבר בזה נמתיק מאמר (איכה א') ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוי' באו מקדשה אשר צוית לא יבואו בקהל לך

(רפח) משל לגנב שהי' שתום העין ועשה גניבות גדולות וישאלוהו לאמר הגז נא איככה תשלח ידך לקחת דבר הלא עליך לפחוד ולדאוג אולי תבוא במקום רואים והרואים כאשר יראו כי תשלח ידך לקחת הלא יפצעו את מוחך. ויען ויאמר דעו כי אני גנב מפורסים וכל בני העיר יודעים שמי וזכר גם עולל ויונק ובבואי אל הבית כלם עונים אחרי הגנב הסגי נהור. הנה הגנב ובהכרח אצא במר נפש ולא אוכל לעשות דבר. אכן בבואי אל בית ואין קול ואי קשב באין ספק אין איש מאנשי הבית שם בבית. ואז ידי רב לי לקחת כאשר אוכל שאת: הנמשל כי לכאורה יפלא על טיטוס ואחוזת מרעיו איככה מלאו לבם לשלוח יד בכלי בית המקדש. איך לא פחדו מפחד השוכן בבית הזה כי באז ד' נשפט. אכן כבר הוכיח במופת ממה שהי' יכולת בידו לגשת ולכנוס אל היכל ד' אשר צוה לא יבואו בקהל לו. וזהו ידו פרש צר על כל מחמדיה ואיך לו הי' מתפחד פן יפגענו בדבר ע"ז משיב ואמר כי ראתה גוים באו מקדשה מזה הי' לו הוכחה כי אין האיש בביתו

ויאמר משה אל ד' ושמעו מצרים גו'. מדרש. מה עין בעין נראה אתה ד' גו' אמר ריש לקיש המאזנים מעוין אתה אומר אכנו בדבר ואני אומר סלח נא נראה של מי עומד שנא' ויאמר ד' סלחתי כדבריך. והדברים סתומים מאד איך יתכן שידבר משה ע"ה כדברים האלה עם האלקים ית' נראה דברי מ עומדים גם מאמר המאזנים מעוין צריך ביאור

(רפט) והמשל בזה ע"ד א' בא אל מחותנו לגמור עסקיו בדבר ההתקשרות ולהכין ולזרז את אבי החתן לבוא על החתונה ליום המוגב בכתב התנאים. וזה משיב לו כי ביום המוגבל הזה יהי' יריד גדול בעיר פ' והוי מוכרח