משלי יעקב רכב

התפוחים גם האגוזים ואינו הולך לבית הספר. ויאמר אליו האיש עתה ראה כי מאד נאמנו כל דברי ולא התעללתי בך כי זאת תדע כי בלתי אפשר שיהי' לתינוק חשק אל הלימוד כי עוד לא הגיעו לו ימים שידע מעלת הלימוד וסגולתו כ"א מפתים אותו באגוזים ודברי שחוק ומי שתקפה עליו תאותו מלידה מבטן אותו אפשר לפתות שילך אל בית הספר כי יתנו לו מה שהוא מתאוה אבל כשיגדל ויהי' לאיש ודאי אותה תאוה אשר הביאה אותו אל בית הספר היא עצמה תבריחהו מבית הספר להורות לפניו תאוות אחרות ביותר כי התאוות הראשונות עוד לא יערבו אל חכו לא כן מי שנולד בלא תאוה ובלא חמדה איך יתפתה ללכת אל בית הספר ע"י התאוות המדומים. אבל אחר אשר יקנה לב וידע סגולת הלמוד מי יוציאנו מבית הספר אחר שאין תאותו גדולה להביאו כ"ש להוציאו. הנמשל זהו מאמר המדרש בעוה"ז הכל מתאוין ליכנס לא"י מסבת מעלת הערב והמדה הזאת גרמה להם בימים הנמשכים שבאו לידי עונות היותר ערבים עד שגלו ממנה אבל לע"ל שיעקור הקב"ה את היצה"ר מלבבינו ולא יהי' בנו לא חטא ולא עון לא יתאוו עוד אל מעלת הערב. וכל תשוקתינו יהי' לדבקותו ית' ולקיום מצותיו אז יתקיים מאמר ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם

מסורה לחמנו ד' במסורה כי לחמנו הם זה לחמנו חם הצטידנו אותו מבתינו ביום צאתנו. (יהושע ט') בנפשנו נביא לחמנו (איכה ה') לחמנו נאכל שמלתנו נלבש רק יקרא שמך עלינו (ישעי' ד')

(רפו) המשל בזה לבן מלך עשה נאצות בעיני אביו עד כי שלחו מעל פניו ויגרשהו מביתו והי' הנער נע ונד עד כי עמד לשרת אצל כפרי א' בעד אגורת כסף ופתותי לחם. והי' עובד אותו באמונה וגם הכפרי נתן לו לחם חקו דבר יום ביומו. לימים נתגלגל על הכפרי הזה עלילות דברים והעלוהו לגרדום לידון נתעורר הנער הזה ויאמר אני אלך להשתדל בעד הצלתו וילך אל אביו המלך לבקש מלפניו על הכפרי ולהפוך בזכותו האב בראותו את פני בנו בכה במר נפש מאד ואמר בני בני מה ראית על ככה להשתדל בעד הכפרי הזה השיב ואמר כי כל מחיתי אך מידו היא מפתו אוכל מכוסו אשתה ויאמר לו אביו אוי לך בני יקירי וכי אתה גם אתה יש לך לדאוג דאגת פרנסה זכור נא השלחן אשר הגלית ממנו הלא כל עריכת שלחנך הי' מלא דשן כל מיני מעדנים וכל פרי מגדים כלום חסר מבית המלך ואתה אם תתן לבך להטיב דרכך ותשוב הלא אלי תשוב ולמי כל חמדת אביך הלא לך הוא שמור. הנמשל כי אנחנו מתפללים על ברכה שפע שתתרבה בעולם למען אשר יגיע אלינו התמצית עכ"פ מעט מן המעט. וע"ז בא המאמר שלפנינו להעיר אותנו לאמר ואתם אל תראו את עם הארץ ולא יעלה על לבבכם לאמר כי לחמנו הם הלא יותר לכם ראוי להשתדל לבקש רחמים על בנין בית המקדש כי שם צוה ד' את הברכה וחיים שם כל צינורי השפע ולחם משמים וזהו זה לחמנו חם הצטידנו אותו מבתינו מוסב על לחם הפנים שהי' חם ביום הלקחו מעל השלחן הטהור ומה גם כאשר יתבונן האדם בסבת פרנסתו הלא עיניו יראו כי כלו עברה וזעם ויאו