משלי יעקב רכא

אין מהצורך לעשות הוצאה ולנסוע לשם. אם לא כי הנער לא נתן לב למעלת המועיל אשר בפי השדכן אבל עינו ולבו רק על מעלת הערב. ובעבור מעלת הערב מוכרח הוא לנסוע בעצמו לשם לראות אם היא טובת חן. כי זאת לא יוכל לדרוש מפי הלומדים והזקנים וגם לא מפי הסוחרים כי מי הי' שמה מי ראה או מי ידע. הנמשל זה עומק דבריהם ז"ל משל למלך שזימן לבנו אשה נאה ועשירה ובת טובים עם כל המעלות ערב ומועיל אמר לו הבן אלך ואראה אותה הנה בזה גילה נבלותו כי נתן עיניו רק בבחינת הערב ע"כ כעס עליו האב ואמר לו קונם שאתה רואה אותה בביתך כך הקב"ה אמר לישראל טובה הארץ והם אמרו נשלחה אנשים לפנינו גו'. ומאמר מבואר אמרו יהושע וכלב טובה הארץ מאד מאד. הכפיל ואמר מאד מאד להורו' על ב' המעלו' בהפלגה גם על הערב גם על המועיל והם אמרו נשלחה אנשים בע"כ כי עינם ולבם רק למלאות תאותם במעלו' הערב

מדרש (פ' עקב) בעוה"ז הי' הכל מתאוין ליכנס לארץ ישראל וע"י עונות גליתם ממנה. אבל לעתיד לבוא שאין לכם לא חטא ולא עון אטע אתכם בתוכה נטיעת שלוה מנין שנאמר ונטעתים על אדמתם וגו'

(רפה) המשל בזה לשני שכנים חשוכי בנים והיו הולכים לתור את הארץ אולי ימצאו איש נבון וחכם וצדיק שיברך אותם למען יפקדו ונזדמן להם כי באו אל אדם גדול בשם ותפארת ואמר להם כי יולידו בנים בשנה זאת ותקראו אותם בשמו' פ' ופ' והזהירם ואמר להם כאשר יהי' הבנים בני ב' וג' שנים תביאו את הילדים אצלי כי הם צריכים לברכתי. ויהי להם כן. וכאשר הגיעו הבנים לכלל שנים שאמר החכם ויקחו מרכבה כבוד' ויסעו ויבואו לפניו והבנים על זרועותם וישמח עמהם מאד. פתח פיו ויאמר על האחד הנער הזה יהי' צדיק מואס ברע ובוחר בטוב ועל השני עקם שפתיו ואמר הנער הזה יהי' בעל תאוה לא יחפוץ כסיל בתבונה וישמע אביו וימר לו מאד והאנשים נסעו ובאו אל ביתם. ויגדלו הנערים ויקחו להם מלמד ומורה גם ריש דוכנא אי רבי דרדקי (בעהעלפער) ולזמן ראו כי הדבר בהיפך כי הראשון הי' בורח בכל יום מבית הספר והשני הי' רץ לבית החדר בחדוה ושמחה ולמד והבין. ויהי כאשר ראה אבי הנער הראשון את צרתו נתיעץ עם אנשים ואמרו לו כי הוא מוכרח לנסוע שנית אל החכם הנ"ל ולשאול את פיו כי לחשוב על החכם איהו אי אפשר כי הבטיח אותו על בן זכר והי' לו הבטיח את שכנו והי' לו. וישע ויבא אל האיש והנער עמו וכבואו אל בית האיש וישאלהו לשלום ויאמר אליו הלא אתה אבי הנער היקר והנחמד אשר בעיר פ' ומכאב לב ושבר רות עונה ואמר הנני אבי העלם הזה נבל ולא חכם. ויתפלא האיש מאד על דבריו ויאמר לא יאמנו דבריך אצלי הלא הדברים האלה אמרתי על ילד שכנך אבל על בנך יחידך הבטחתי טובות נשגבות. והוא בוכה ואומר הלא העלם לפניך בחנהו ונסהו אם יודע גם א"ב והוא מספר לפניו איך לקח הוא ושכנו מלמד א' והר"ד הולך ובא אל נער שכנו ומביא לו תפוחים או אגוזים הוא מקבל מידו התפוחים והולך עמו לבית הספר והנער העלוב הזה משליך אל פניו התפוחים