משלי יעקב ריז

מדרש בשעה שבאו ישראל לאותן הדברים ויהי העם כמתאוננים נשרפו הזקנים באותה שעה שאף הם הקילו ראשם בעלותם על הר סיני כשראו את השכינה ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו וכי אכילה ושתי' היתה שם למה הדבר דומה לעבד שהי' משמש את רבו ופרנסתו בידו והי' נושך ממנה כך הקלו ראשם כאוכלים ושותים כו' והן נשרפו כשנתאוו אותה תאוה שנא' והאספסוף וגו'. וראוי לבאר מה ענין החטא ומה הוראות המשל לעבד

(רעט) המשל בזה לא' שהיתה אשתו ממשפחה בזוי' ופחותה מאד ומעשי' ומנהגי' כלם היו למורת רוח ועכ"ז הי' אוהב אותה. לימים מתה האשה וקיבל האיש על עצמו לקחת לו אשה יראת ד' ומצא את מבוקשו אשה משכלת מאד ומצאה חן בעיניו לימים שמעה מפיו בהציעו שבחה ויקרה וחביבותה עליו לאמר הלא תדעי לך רעיתי תמתי כי בכל עת אשר אני רואה את זיוך דומה בעיני כי אשתי הראשונה עמדה מקברה ואשתו המשכלת כשמעה מפיו הדברים האלה ותתמרמר מאד לאמר אם עוד אתה אוהב את אשתך הראשונה המרשיעה הלא הגדת היום כי אהבתך אותי אך שקר כי הרשע והצדיק המה ב' הפכים ואם באמת אתה אוהב אותי בעבור מנהגי הטובים צריך אתה להפליג השנאה על הראשונה בעבור מעשי' הרעים שאחזה בהם. הנמשל מה שנא' ויחזו את האלקי' ויאכלו וישתו היינו שהיו טועמים טעם ערב ונעים במחזה שדי כאלו אוכלים ושותים נמצא כי עדיין ערב להם המאכל והמשתה וא"כ עדיין הם מבחוץ ואיך תוכל אהבת ה' ית' להתקיים בהם. כמאמר יעקב לעשיו (בראשית רבה ע"ה) אין ב' זרזרים ישינים על דף א'

וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם וגו'

(רפ) המשל בזה לשני סוחרים נסעו בדרך ויבואו אל בית אכסניא ונתנו לפניהם מאכלים יקרים בשר שמן ודגים ופרפראות הרבה ג"כ העלו על השלחן מה שדרך המעוננים לאכול אותם עם הבשר יחד כמו שמעלים צנון וחזרת ובצלים ערוכים יפים בחומץ ודבש. למחר באו אל אכסניא ולא מצאו שם מאומה לאכול אמר א' מהסוחרים אי' יום האתמול ואי' האכסניא המפוארה עם הבשר ועם הדגים ויאמר לו חבירו מה לך לזכור את הבשר והדגים היקרים אשר אכלנו שם ומה תדבר מהם בחנם כי לא נשיג זאת פה בשום אופן ספר אתה הפרפראות מי יתן והי' זה לפנינו עכ"פ להשיב נפשנו הרעבה וכל מר יהי' מתוק. הנמשל זהו זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים זה ודאי חנם כי זאת ודאי לא נשיג פה אבל מי יתן עכ"פ שנשיג את השומים ואת הבצלים כי עתה נפשנו יבשה אין כל

ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים. ובהשקפה ראשונה הדבר זר כי בעבור הטעם הזה שאמר כי שם קברו את העם המתאוים הי' ראוי לקרוא את המקום קברות המתאוי'

(רפא) משל לאיש רע ובליעל שואף על עפר ארץ להוריד בעלים מנכסיהם ולהשבית קניניהם והי' מצליח ימים כבירים ברשעתו כי ציד בפיו