משלי יעקב רטז

כהוגן שאלתם וששאלתם בשר מלא כרס שאלתם. ביאור זה דע כי מאמר תלונה יסוב על דבר שהמתאונן מתלונן עליו בלבו ובמחשבתו ואינו תובע בפה

(רעז) משל למשרת אצל עשיר ומאכיל אותו מאכלים פחותים ואינו מסב אותו על שלחנו שהוא אוכל עם בני ביתו. הנה גם שהמשרת מצטער בלבו עכ"ז אין מן המדה שיתבענו בפיו כי אינו יכול לחייבו על זה בדין. ועכ"ז תלונתו בלבו ומשפט המשרת הזה בכלות זמנו ובא לתבוע שכרו מאת העשיר והוא לא השלים שכרו כראוי והמשרת מתעבר עמו לאמר למה יגרע שכרי הראוי לי. ובתוך הדברים מבליע ג"כ תלונותיו אשר בלבו וימלא את פיו ויאמר למה אתה מגרע שכרי אפשר אתה מנכה לי בעד הבשר והמטעמי' שהייתי אוכל בכל יום על שלחנך. ובזה עיקר המריבה הוא על השכירות ומתוך הריב וריבוי דבריו נראה ונתודע כי יש בלבו תלונה ישנה. הנמשל כדבר הזה ממש הי' בהמבקשים תואנה במדבר כי עיקר התביעה הי' כי הוצאת אותנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב שזה מורה על בקשת לחם ובתוך הדברים היו מראים שיש להם תלונה גם על הבשר כי מדוע אמרו מי יתן מותנו ביד ה' בא"מ בשבתנו על סיר הבשר אם לא לרמז על מה שבלבם כי עתה אין בשר בסיר. לכן אמר ית' שמעתי את תלונו' ב"י דבר אליהם בין הערבים תאכלו בשר וגו'. וזה מאמר הילקוט אמור להם בין ב' דברים אתם עומדים כלומר הבקשה היא לחם והתלונה בלב היא גם על הבשר. והנה פה במעשה האספסוף הי' ענין אחר כי פה הי' מאמר מבואר מפורש יוצא מפיהם מי יאכילנו בשר ותלונתם בלב הי' מגונה מאד כמאמרם ז"ל (יומא ע"ב) בוכה למשפחותיו על עסקי עריות שנאסר להם. וראוי להתבונן מאין הוציאו חז"ל את הדרש הזה כי פשוטו של מאמר וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו מורה שהיו בוכים משפחה משפחה לבד. והנראה כי המאמר בעצמו מורה על זה כי הנה הבכי' תזדמן על ב' אופנים

(רעח) המשל בזה לעני בוכה על שהוא רעב או יחף והוא דבר שאפשר לתקנו ע"י מתנדבים ויש בוכה על אביו שמת והוא דבר שאין לו תרופה והמופת עליהם לדעת ענין בכייתם מה היא כי אם הבוכה משמיע קולו בשוק במקום אסיפת בני אדם ודאי הוא בוכה על דבר שיראו ויחמלו עליו ויושיעו לו לא כן אם הוא יושב ובוכה בחדר משכבו שאין רואה אותו ודאי בכייתו על דבר מעות לא יוכל לתקון ע"ד שאמר הוא ית' (ירמי' י"ג) ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי וגו' כי למה יבכה במקום רואים וכאמרו (שם י') אין נוטה עוד אהלי ומקים יריעותי. כן הדבר בהשאלות האלה כי שאלת הבשר היא דבר שיש לו תרופה לכן שאלוהו בגלוי אבל התלונה אשר בסגור לבבם אין לגלותה בעליל לארץ כי ודאי השאלה הזאת לא תהי' נשמעת ולכן הסתירו בכייתם. ומעתה המאמר נדרש על פשוטו וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו איש לפתח אהלו מדוע לא השמיעו את קולם בשוק אם לא כי יש בלבם דבר שאינם יכולים לפרוט בדבר שפתים וזהו על עסקי עריות שנאסר ודבר שלא יחזור עוד להתירו: מדרש