משלי יעקב רטו

אין בזה פלא כי הלא אין בכחו לחקור. אמנם אהרן הי' לבו חכם והי' משכיל מאד. ועכ"ז מיאן בחקירה ולא שינה כל מאומה

ומה נפלאו בזה דברי חז"ל (שבת קל"ח ב') עתידה תורה שתשתכח מישראל שנא' והפלא ד' את מכותך הפלאה זו איני יודע מה היא וכו' הוי אומר הפלאה זו תורה שנא' (עמוס ח') הנה ימים באים וגו' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ד' וגו' וראוי להתבונן מה קללה יש בזה שישוטטו לבקש דברי ה' וגם אם לא ימצאו עכ"ז גם זו טוב' גדול' שיהי' רעבי' לבקש דבר ה' ויהי' בכלל הולך ואינו עוש' ששכר הליכה בידו. ומה גם כי גם בעינינו יפלא למה לא ימצאו אבל אם תתן לבך על כמה תועים מדרכי התורה מהם שהזכיר הרשב"א ז"ל בתשובותיו עיקר הצמיחה היתה מסבת היותם להוטים אחר התורה לחזות בנועם ד' ולבקר על מצפוני' ועמקי סודותי'

(רען) המשל ע"ז לעשיר שהי' מנהגו להאכיל את בניו פטומים והם לא אכלו מהם רק מעט והאב הי' מצטער ע"ז מאד פעם נסע עמהם לארץ רחוקה ויתעו מדרכם כמה ימים אל מקום מדבר שמה ושאי' ולא הי' להם מה לאכול רק עשבי השדה אשר הם כחרבות לגיו וכל נחמת האב היתה כי בניו הלא הרבה לא יאכלו וזה לא יזיק להם ויהי אחר ימים אחדים בא א' מן הבנים אל אביו ואמר לו דע אבי כי ב"ה יש לי כח הרעבון וחשק גדול ואוכל הרבה. בכה האב אל קול דבריו ואמר הוי בני יקירי דע כי מאד יכאב לבי על רעבונך אשר לך פה כי הלא לא תמצא במקום זה לאכול כ"א דברי' רעים המזיקים ואני אמרתי זאת נחמתי במה שלא הורגלתם לאכול הרבה ואיך עתה נהפכתם ואכלתם אכול ושבוע מהעשבים הארורים האלה. הנמשל כי בימים הראשונים שלח הקב"ה אלינו את הנביאים הקדושים יום יום השכם ושלוח והי' דבר ה' להם למשא ולא קבלו רק מעט מן המעט. וכן בקראם בדברי תורה קראו רק שנים ושלש דלתו' ונעשו יגעים ועיפים כמאמר (ישעי' מ"ג) כי יגעת בי ישראל והקב"ה כמה מצטער ע"ז כביכול עד כי גרם החטא וישראל גלו מעל אדמתם ואין עוד נביא ולא אתנו יודע עד מה קמו ונתרבו המתנבאים הבודים מלבם דברים אשר לא צוה אותם. והם יבואו אל המתנבאים האלה כאיש רעב אל הלחם והנזיד. וזהו והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ד' וביאר ואמר ונעו מים עד ים וגו' ישוטטו לבקש את דבר ה' אבל ולא ימצאו כי טועים הם בדבר הנסיעה המה ישוטטו לבקש דבר ד' אצל המתחפש והמחניף את הארץ

והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר זכרנו את הדגה וגו' וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו וגו' ויחר אף ד' מאד ובעיני משה רע. להבין זה נקדים מאמרם ז"ל (ילקוט בשלח) על מאמר שמעתי את תלונות בני ישראל אמר הקב"ה גלוי לפני מה שאמרו ומה שעתידים לומר דבר עליהם לאמר בערב תאכלו בשר אמור להם בין ב' דברים אתם עומדים ששאלתם לחם כהוגן