משלי יעקב רי

וראוי להתעורר בזה מה יתרון אל הכהנים אם הקב"ה מברך אותם במקום ברכה דישראל

(רסו) ומשל לסוחר נוסע בדרך ובא אל עיר ונתאכסן באכסניא גדולה אשר שמה יסירו רק החשובים והקצינים ושמה יתנו להאורח מאכלים טובים וערבים ומשפט הבעה"ב שהוא מקדים להאכיל לבני ביתו בטרם יערוך השלחן לפני האורחים מה עשה בנו שהי' לומד בבית רבו לא בא אל הלחם כתמול שלשום רק התעכב בבית רבו עוד שטה ושתים למועד שמור אל האורח לערוך השלחן לפניו אז בא גם הוא ובהכרח הי' גם הוא מיסב עמו ואכל בלחמו. הנמשל הקב"ה מברך את הרחוקים יותר מן הקרובים כמה שידענו מפרנסת הנבראים שהיא יותר קלה מפרנסת המדברים וכן העמים יותר מעם ב"י הקרובים אליו. והשגת הכהנים מועטת מהשגת הזרים עד כי הנביאים הקרובים והנאמנים בכל ביתו מרוחקים מן העוה"ז מכל עד שהי' אלי' ז"ל לבוש אדרת שער ומאכלו לחם ומים וא"כ אם הי' הקב"ה מברך לכהנים ברכה בפני עצמן הי' המדה"ד נותן לברכם בלחם ומים. מה עשה הקב"ה מברך לכהנים במקום ברכה דישראל ממש כמשל הנ"ל ואחר שהם אוכלים על שלחן א' בהכרח לחלק להם באותה הברכה אשר הישראל מתברך

ויהי ביום כלות משה וגו'. מדרש הה"ד אשמעה מה ידבר האל ה' וכו' כיון שנעשה המשכן הלך משה והרכין אזנו אמר משה תאמר שיש בלבו של הקב"ה על ישראל הה"ד אשמעה מה ידבר כו' אמר הקב"ה למשה שלום ביני ובין ב"י הוי כי ידבר שלום על עמו וגו' ע"כ. ומאמר זה הוא גם בילקוט (תהלים פ"ה) אל מאמר אשמעה מה ידבר וגו' ומביא שם עוד מאמר בשעה ששמעו עמון ומואב מצות קרבנות נתכנסו אצל בלעם ואמרו לו מפני מה לישראל צוה מצות קרבנות ולנו לא צוה אמר להם כי ידבר שלום אל עמו כו' הקרבנות אינן אלא שלום ישראל שקבלו את התורה צריכים להקריב אתם מתחלה פסלתם אותה ועכשיו אתם רוצים להקריב מי שקבלה הוא מקריב שנא' ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. והמאמר אומר הביננו

(רסז) המשל לעני שהי' לו במרחקים אח עשיר גדול והי' שולח לו בכל שנה סך ידוע ויהיו ימים אשר העשיר הזה לא שלח והעני הי' חי בצער מאד וגם בעל חוב ולאחר איזה ימים בא העשיר עם סחורתו על היריד אשר בעיר הזאת במקום אחיו העני ובבואו הלך אל בית אחיי העני ואמר לו עשה נא חשבון כמה אתה צריך ואתן לך ויערוך לפניו חשבון מה שהוא חייב בחניות ושכר דירה ומה שהוא צריך לנשואי בתו ויתן לו את הכל אבל צוה עליו לאמר ראה אתי כי כל זה עשיתי קודם כל עסקי כי למחר יתחיל היריד ואהי' טרוד במו"מ שלי ע"כ אבקש אותך שתתן לי מניחה בכל ימי משך היריד ולא תבוא אלי להטריד אותי בענינים כאלה והעני הזה כאשר השיג הסך הזה כרגע הי' לאפס כדונג מפני האש כי הי' לו נושים הרבה ולמחר כאשר התחיל היריד פתח העשיר את חנותו וסחורתו הי' חתיכי' חתיכות של כמה מיני משי אשר בני אדם צריכים אליהם מאד לתיקון הבגדים יחרים