משלי יעקב רט
Mishlei Yaakov 209 · משלי יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →(רסד) המשל ע"ז לאחד נסע מביתו ונשתהה כמה ימים בדרך. ויהי במלון וימצא איש מעירו אשר נסע היום מביתו וישאלהו לאמר הגד נא חדשות אם ידעת מה הי' בעירנו ויען ויאמר שריפה הי' בלילה ויחרד הסוחר מאד ויאמר אולי גם בביתי נגעה השריפה ויאמר לא רק חורבה פ' לבדה. וישאלהו עוד מה הי' השיב ואמר אחיך ביום פ' ק' אדומים הרויח ויאמר הסוחר פיך ענה בך כי סכל גדול אתה כי הרגזתני בב' ספוריך בראשון הלא חרדתי פן נשרף ביתי ובשני טרם שמעתי מפיך מלת הרויח הייתי חושב כי אחי מאה אדומים הפסיד ובשתיהם הי' לך לומר בהיפך חורבה פ' נשרפה הרויח אחיך מאה אדומים כי כן טוב וישר להקדים הטובה ולאחר הפורענו'. הנמשל כן הצדיקים שמם קודם להם היינו המעשים טובים שהרויחו בשורה טובה היא מקדימים. וע"ז בא הרמז ושמו מרדכי בעל המע"ט מרדכי הוא ולהיפך ברשע שהפסיד אמר נבל שמו כלומר נבל הפסיד
דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם יברכך וגו'. מה מאד ראוי להתעורר על שפת יתר אמור להם ומה גם מדוע האל"ף במלת אמור נקודה בקמץ ולא בסגול כמשפט על הצווי כמו אמור אל הכהנים וגו' ומלת אמור בקמץ הוא מקור כמו זכור שמור ובדרך כלל ראוי להתעורר הלא מאמר יברכך ד' הוא ענין בקשה ומדוע א"כ יעמדו הכהנים ופניהם אל העם יותר מהראוי הי' שיהי' פניהם אל הקדש ולבקש מאתו ית' ברך את עמך ישראל האר פניך אליהם
(רסה) המשל לא' כעס על בנו על רוע מעלליו עד שהסתיר פניו ממנו וילך הנער ערום ויחף וימר לו מאד וילך אל בית השכן ויבקשהו שישתדל אצל אביו שיעשה לו מלבוש וישמע אליו וילך אל אביו ויבקש פניו חוס נא וחמול על בנך וראה להלבישו כי הימים ימי חורף וקרח. ויען אבי הנער ויאמר הנה בזה אנכי מבקש את פניך שאעשה לבני בגדים. וזה עומד ומשתאה ואינו מבין פשר הדברים ויוסף ויאמר לו סכל אתה באת אלי לבקש אותי שארחם על בני ופרי בטני חצוני הלא לך לב להבין כי אב אני וכל חפצי להטיב עמו בנפשי ומאדי רק מסבת רוע מעלליו אני מסתיר פני ממנו ואם רצונך שאטיב עם הנער להטות אליו חן וחסד מדוע א"כ בחרת לדבר עמי קום לך אל הנער ותדבר עמו והוכח תוכיח אותו לישר מעלליו ולהטיב מעשיו אבל מה לך עמדי כי אני מוכן להטיב עמו סלה. הנמשל כי איך יברך הכהן ויבקש את פני ה' ית' ברך את עמך אם הקב"ה חפצו להטיב בתמידות כי חפץ חסד הוא. לכן יפה אמר הכתוב כה תברכו את בני ישראל אמור להם יברכך ד' וגו' אליהם מהצורך לאמר ולזרז ראו שתהיו במדריגה יפה שתהיו מוכשרים לקבל הברכה והטוב וזהו אמור להם לא אלי וכמאמר עד שאתה מצוה אותי על בני צוה את בני עלי
ובגמ' (חולין מ"ט א') כה תברכו את בני ישראל למדנו ברכה לישראל מפי כהנים כהנים עצמן לא למדנו וכו' אמר רב נחמן בר יצחק מואברכה מברכיך ומאי מסייע כהני דמוקי לה לברכה כהנים במקום ברכה דישראל. וראוי