משלי יעקב ריא

יקרים ותעבור אשת העני לפני החנות של אחי בעלה וראתה שמה הרבה קונים ומשלמים במיטב כספם ויהי בבואה לביתה התחילה לפתות את בעלה שילך אל אחיו ויאמר לה הלא השבע השביע אותי שלא אלך אליו ולא אטרידנו בעסקים כאלה ואיך אלך ואיככה אשא פני לנגדו ותען האשה בחכמה ותאמר אליו איעצך איככה תוכל לגשת אליו לדבר עמו אתה תבוא אל החנות ותתחיל לבדוק בהסחורות ככל הקונים העומדים שמה וכאשר תשאלנו על מקחם בתוך הדברים תאמר לו כי אתה צריך לכסף ובהכרח עשה כעצתה וילך אל החנות ויגש אל הסחורות ויחפש הנה והנה. אכן גם העשיר הבין את הדברים ויאמר לו בערמה אחי מה זה תבדוק ותחפש לך נא אל ביתך והבא אלי בגדיך של משי ואראה מה חסר בהם ואני אתן לך במה לתקנם אכן הלא עני אתה ובגדי משי אין לך וא"כ מה תחפש בחנם ומה לך במטלאות כאלה. הנמשל כי מבואר במדרש (פרשתנו י"ב) להקים את המשכן למה הי' העולם דומה באותה שעה לטרסקל של ב' רגלים שאינו יכול לעמוד והוא רותת כיון שעשו לו רגל שלישי נתבסם ועמד כך משנברא העולם עד שקבלו ישראל את התורה הי' העולם עומד על גמילות חסדים ואחר שקבלו את התורה והיו שתי רגלים תורה וגמ"ח הי' העולם רותת נעשה לו רגל שלישי עבודה להקריב קרבנות. והיינו כי קודם מ"ת הי' די אל העולם זכות גמ"ח ואחר שנתנה תורה ונעשו שתי רגלים התחיל העולם רופף כי מאז כבר נזדמן מי שעבר על מצות התורה הי' מהצורך לעשות רגל שלישי למען ע"י עבודת הקרבנות יתקן את אשר קלקל. וא"כ יפה העיר אותם בלעם והורה להם טעותם כי הם חשבו אשר הקרבנות הוא ענין חשיבות בפ"ע והי' קשה להם מפני מה לא צוה אותם מצות קרבנות ע"ז אמר להם הלא הקרבנות אינן אלא שלום להשלים את אשר נחסר ולעשות תיקון א"כ ישראל שקבלו את התורה צריכים להקריב אתם מתחלה פסלתם אותה ועכשיו אתם רוצים להקריב מי שקבלה הוא מקריב

עוד על מאמר אשמעה מה ידבר האל וגו' בשם הרב ר' אב"פ וז"ל הנרא' לפי עומק הפשט כי מאמר זה נמשך למה שאמר תחלה שובנו אלקי ישענו והפר כעסך עמנו הלעולם תאנף בנו וגו' הלא אתה תשוב תחיינו ועמך ישמחו בך וגו' אשמעה מה ידבר וגו'

(רסח) המשל ממש ע"ד מחותנים מתקוטטים זע"ז קודם החופה ואחד כעס על חבירו ויבזה אותו למאד. אמר לו חכם א' עצור בדברים ועשה זאת לכבודך כי הלא עוד מעט תלך עמו במחול ואיככה יערב לך לרקד עמו אחר הנאצות האלה אשר אתה מחרפו בהם. הנמשל זהו מאמר המליץ הנשגב ע"ה שובנו אלקי ישענו והפר כעסך עמנו. ומה זה תחרף אותנו הלא אתה תשוב תחיינו ועמך ישמחו בך. כי השידוך לא מתפרד בשום אופן וא"כ יותר נאות לכבודך שלא להקל בכבודנו ושלא לכעוס עלינו כ"כ והוסיף ואומר הראנו ה' חסדך וישעך תתן לנו

(רסט) המשל ממש ע"ד א' הביא לבנו מתנה בבואו מן הדרך וספרה לו אשתו כי הכה אותה ואינו הולך לבית הספר אינני שומע