משלי יעקב כא
Mishlei Yaakov 21 · משלי יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →הנמשל מובן מדברינו הקודמים וזהו מ"ש ית' אל הנחש כי עשית זאת כלומר יהי' איך שיהי' אבל עשותך זאת שזוהמת הרעה כבר נתמזג בהאדם אשר מעתה הצורך אליו היגיעה ורוב העבודה א"כ מעתה אין מהצורך לשירותך ולשימושך ולזאת ארור אתה וגו' ואין מקום להנחש לדבר מאומה ולטעון נגדו ית' כי מה יתן ומה יוסיף. ונעמיק עוד יותר בהבנת הענין בשום לב אל מה שהפליגו ז"ל באבדת שימוש הנחש באמרם חבל על שמש גדול שנאבד כו' גם מה שדקדקו ואמרו הי' כל א' מישראל מזדמנין לו שני נחשים ולא אמרו אל כל מין האנושי לומר היה מזדמנים לכל אדם ב' נחשים ונקדים לזה מאמר הנביא (הושע י"ד) כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם. דע כי כל חפצי העם כלולים משני סוגים והם ערב ומועיל ומתבקשים אל האדם ע"י ב' עילות והם החכמה והתאוה כמו עסק מסחר יש העוסק במסחרו עבור תועלתו למען השג בו מחיתו ומחית ביתו ויש עוסק מפאת תאותו כי חפץ בהון ועושר ורבים כאלה שיאריך זכרם והן על ב' סוגים האלה דיבור הנביא ע"ה ואמר צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם. ובזה נעמוד על דברי החכם ע"ה (משלי י"ג) צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר
(יג) למשל כי הנה המבחן בזה לעמוד על מחשבת העושה אם הוא מכון לתועלתו או לערבותו הקרוב לדעת באם יאונה אליו דבר מה שעל ידו יוכל לעמוד על השלמת העסק המועיל בקיצורו ויחדל מעשות עוד בעסק הזה זה לעד שאינו רוצה במעשהו זולת התכלית הטוב והמעולה כמו מורה השעות שהוא נושא ב' סוגים הנז' זולת התועלת הרב המושג ממנו עוד הוא דבר רב היופי ובאם יבקש א' לקנות זייגר לביתו ודאי כי נוכל לדונו על ב' פנים אם מפאת חפצו בהשגת התועלת ממנו גם מהקרוב לשפוט עליו כי כונתו להשביע תאותו ולהתפאר בהדרתו והדרך הקרוב לבוא אל תוכן כונתו הוא באם באותו העת לקח שכנו הקרוב אל ביתו מורה השעות אשר יתן בקולו קול עוז להשמיע גם אליו מספר השעות ומחציתם. הנה בזה יבחנו עשתונות האיש ההוא כי אם יניח ידו עוד מלחזור אחר כלי ההוא יוכיח על, פניו כי כל מגמתו ותשוקתו לא היה בלתי אל טוב תכליתו משא"כ אם עוד ירבה לבקש על קניות הכלי ההוא בזה יתנכר כי מגמתו אך למה שמפיק ערבותו. ומזה תמשיל על כל עניני וחפצי העה"ז. וזה צדיק אוכל לשובע נפשו כלומר איננו דורש באכילתו זולתי השובע ושבר הרעבון וע"כ בהשיגו תועלתו גם בלי הערבות הנה הוא שמח בלבו לא כן הרשעים כי יבקשו ערבות אכילתם וכל מגמתם וחפצם למלאות תאותם ואשר ישאלו עיניהם וגם אחר השגתם התועלת הצורך. עוד בקשה נפשם ערבות הדבר אבל סגר עליהם בטנם בלי לקבל עוד. וזהו בטן רשעים תחסר כלומר נגרע להם מהבטן כי קטן הוא מלקבל כשיעור חפץ תאותם. ועד"ז נבין דברי הנביא מה שיעד לנו (יואל ג') ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה' אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבושו עמי לעולם
(יד) המשל בזה א' הי' לו שני בנים במרחקים דרים בעיר א'. אחד עשיר