משלי יעקב רח

קטנה סגורה במסגר ויום יום אני נותן לתוכה אגורה אחת ועד שיגיע הא' לפרקה כבר יש לי עבורה כל צרכי הנשואין עתה שמע לעצתי ועשה כן גם אתה ויקוים בך קובץ על יד ירבה. הגנב בשמעו את דבריו שחק מאד לאמר העצה הזאת הוא עצה רק בעבורך כי כאשר תתן לתוכו יום יום אל תוך הארגז הסגור יהי' מונח עד שיבוא הילד אל פרקו ולא תפתח להוציא ממנו גם אם תהי' דחוק מאד אבל אנכי גנב אני ואני פותח מסגרות נעולות אשר סגרו אחרים מכ"ש מסגר קטן זה אשר אעשה אני מה זה לפני הלא כאשר אהי' דחוק לכסף ודאי אפתח ואוציא. הנמשל הצדיק הנוצר תורה ושומר מצוה וכל המסגרות אשר סגרה התורה לפניו שמורים וחתומים אתו הוא יכול עשות לעצמו מסגר קטן לנדור נדר וישמור ולא ישבר את מסגרו לא כן הרשע מה לו לנדר או לשבועה אם המסגרות הגדולות אשר סגרה התורה הקדושה הוא פורץ ומהרס לא ישבר את מסגר שלו. לכן יפה אמרו בענין נדרים שאינם רק לאותן שנקראו יראים שהמה בטוחים שיהי' הנדר שמור בידם ככל אשר יצא מפיהם יעשו

הנה יקשה בעינינו איככה יזדמן נשבע בשם ה' ושקר בימינו הלא האיש הזה הנשבע על שקר ודאי רחוק הוא מאד מאהבת ד' וא"כ יפלא מי הביאו לישבע בשם ד'. אמנם התשובה בזה ממש ע"ד שאמרו במד"ר (ריש שה"ש) שחורה אני ונאוה שחורה אני במעשי ונאוה אני במעשה אבותי

(רסג) המשל בזה ע"ד א' יושב בבית חומה גבוה מאבני גזית והחלונות סתומים בסמרטוטים. בא אורח אל העיר וראה זאת והתפלא לאמר איך נזדמנו שני הפכים בנושא א' הבית חומה מורה על הבעלי' שהוא עתיר נכסין והחלונות מורים ההיפך אמר לו תושב מאנשי העיר אני אגיד לך פשר הדברים כי הבית יש לו בירושה והוא נחלת אבותיו שהיו עשירים רק הוא עני וכאשר נשבר חלון בביתו אין בידו במה לתקן ובא נא עמי החדרה ותראה את האיש ההוא כי הוא מעוטר במלבושי כבוד כמשפט העשירים והוא חגור חגורה דלה מאד והולך יחף וזה הכל בעבור שאבותיו היו עשירים והבגדים הם אשר הלבישו אביו ביום הנשואין ועוד הם קיימים. הנמשל ממש מאמר שחורה אני במעשי שיש בי ב' הפכים מעשים טובים מאד ומעשים רעים מאד והסבה בזה כי הטובים הם מעשי אבותי אשר בידי בירושה והמעשים הרעים הם שלי. כן הנשבע בשם ה' לשקר בע"כ הוא רשע בעצמו רק אביו הי' צדיק והי' אוהב ה' ית' מאד וקיבל מאביו לישבע בשם ה' אך אביו נשבע על דבר אמת והוא ישבע על שקר

מדרש (פרשתנו יו"ד) הרשעים קודמין לשמן נבל שמו גלית שמו שבע בן בכרי שמו אבל הצדיקים שמן קודמים ושמו אלקנה ושמו בועז ושמו מרדכי וגו' והדברים חתומים וסתומים. והקרוב אלי כי ידוע אשר מעשיו של אדם והנהגותיו נקראים שם אם טוב ואם רע כי מאמר שם הוא הפרסום והפרסום הוא לפי המעשים כמו (איוב י"ח) הלא שם לו על פני חוץ: