משלי יעקב רו

ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די כלומר לא אביט על די שלכם לבלתי להשפיע לכם יותר מן הצורך מאחר שאתם צריכים להעניק לכהנים ולוי' וזהו שארז"ל עד שיבלו שפתותיכם מלומר די

(רנח) משל לתינוק בא מבית הספר ואמר אל אמו מהרי נא ותן לי לאכול ובתוך כך ראתה בעד החלון כי אביו גם הוא בא מן השוק ורוצה לאכול ותקח הקערה ותלך אל הכירה והכף בידה והתחילה לתת אל הקערה התבשיל מתוך הקדרה והנער עומד ואומר אמי אמי כבר יש די לפני והיא נותנת עוד הפעם אל הקערה והנער צועק למה לי כ"כ הרבה אז אמרה לו אמו שוטה וכי בעבורך אני נותן כל כך ראה נא גם ראה כי אביך הולך ובא תיכף ובעבורו אני מרבה. הנמשל אם יתפלא הישראל ויאמר הלא כבר יש לפני די סיפוקי ולמה לי עוד אבל הקב"ה לא יביט ע"ז אם עיקר השפע בא רק בעבור הכהן והלוי א"כ ההכרח לתת לו יותר מדי בעבור אשר התרומה והמעשר שיפריש ללוי יהי' בה די. וזהו עד שיבלו שפתותיכם מלומר די וזהו מאמר איש אשר יתן לכהן לו יהי' והי' ראוי לומר איש הנותן לכהן אבל הכתוב בא לבאר שבע"כ יתברך מאה פעמים יותר מכדי סיפוקו למען יהי' גם לכהן מנה יפה. וזה מאמר הגמ' לו יהי' ממון הרבה

ועם דרכינו נמתיק מאמר (דברים י"ב) ושמחתם לפני ה' אלקיכם אתם ובניכם ובנותיכם וגו' והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם בא הכתוב לבאר כי האף אמנם אשר שניהם אוכלים מקערה אחת ושמחים על כל הטובה אשר השיגו עכ"ז כוונת שמחתם אינה שוה

(רנט) משל לשני עשירים היו בעיר והי' ביניהם שנאה גדולה ולזמן התחתן א' עם בתו ולקח לו חתן ממשפחה יקרה הנודעת לשם ולתהלה והשני נתקנא בו למאד ויהי ב' וג' שבועות אחר החתונה הרגיש בנער מדות מגונות ותועבות גדולות וימר לו למאד וישלח לקרוא להשדכן ויספר לפניו את אשר קרהו ויבקשהו לאמר ראה ועשה כחכמתך שיתן לבתי ג"פ ואני אתן שכרך ויאמר לו טוב הדבר והתחיל לדבר על לב הנער עד כי נתן לאשתו ג"פ מה עשה השדכן הלך אל העשיר השני והתחיל לדבר עמו אודות בתו הבתולה ויאמר אל השדכן הרבה ארבה מאד מוהר השדכנות אך תנה לי את החתן הזה ויחלץ חושים ויוציא אותו מבית חותנו לאמר אתור לך מנוחה אשר ייטב לך והביאו בית העשיר הזה ונתקשר עמו ויהי בעשותו המשתה הזמין גם את חותנו הראשון בתוך הקרואים ויהי אחרי אכלם ואחרי שתייתם התחילו לשמוח כמשפט והיו מרקדים במחול אבי הכלה ואבי המגורשת מן החתן הזה שמחים וטובי לב מאד גם יחד וישאלהו א' בסתר לאמר לשמחה מה זו עושה איך תשמח כ"כ בשמחה שאינה שלך ענה ואמר אבי הכלה יעלוז וישמח על שהשיג החתן הזה ואני אגיל ואשמח על שהוצאתי אותו מביתי כי נפשי יודעת מאד אותו ורוע ענינו ברוך שפטרני ממנו. הנמשל כבר ידענו כי הקב"ה ייפה לכל אחד אומנתו (ברכות מ"ג ב') והישראל שמח באספו את התבואה והלוי ישמח על שעשה אותו הקב"ה חפשי מן העמל הזה: