משלי יעקב רד
Mishlei Yaakov 204 · משלי יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב. מדרש פרשתנו מכאן אמר ר' יהודה הלוי ב"ר שלום על י"א דברים הצרעת בא כו' ועל המחלל שם שמים זה גיחזי שרץ אחר נעמן ליטול ממנו ממון אלישע קידש שמו של הקב"ה שלא רצה ליטול מנעמן וגיחזי רדף אחריו ונשבע לו לשקר כו' עד אמר לו הקב"ה לגיחזי רשע אמרת (מלכים ב' ה') חי ה' כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה נשבעת בשמי כדי לחללו חייך מאומה אמרת ומומו אתה נוטל וצרעת נעמן תדבק בך וכו'. ובהשקפה הראשונה אין הדבר מובן חייך מאומה אמרת ומומו אתה נוטל איך יתיחס מומו למאומה
(רנה) המשל לנער ראה אצל אביו דברים נחמדים והיו של אחרים והפציר באביו שיתן לו מאומה מן הדברים ובראותו שאביו לא האזין לקולו ואינו ממלא בקשתו קפץ הנער ונשבע בחיי ראשו שיתן לו מאומה כי יודע בנפשו שאביו לא יעבור על השבועה הרים האב את ידו ויכהו מכת יד על הלחי ויאמר הנה לך מאומה כאשר נשבעת. הנמשל בדבר הזה ממש הי' בגיחזי כי הוא נשבע ואמר חי ה' כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה אמר לו הקב"ה מאומה אמרת ומומו אתה נוטל וצרעת נעמן תדבק בך וכו'
וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהי' ואיש את קדושיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהי'. ובגמ' (ברכו' ס"ג א') למה נסמכה פ' סוטה לפ' תרומ' ומעשרו' לומר לך כל מי שאינו נותן תרומותיו ומעשרותיו לכהן סוף נצרך לכהן ע"י אשתו שנא' ואיש את קדשיו לא יהי' וסמיך לי' איש איש כי תשטה אשתו וגו' ולא עוד אלא סופו שנצרך להם וכו' ואם נותנן סוף מתעשר וכו'. אשר בהשקפה ראשונה אין הדבר מובן מה ענין עונש עכוב תרומ' ומעשרות שיהי' נצרך לכהן ע"י אשתו דוקא
(רנו) המשל בזה לגדול א' שהי' שלם בכל המעלות טובות לימים נתדלדל ויט שכמו לסבול להיות נודד ללחם איה וילך מעיר לעיר ובכל מקום מדרך כף רגלו היו מכבדים אותו לשמוע חכמתו ושלמותו ויהי הוא בא אל עיר קטנה ואנשים בה מעט וכאשר שאלו אותו מה מעשהו העלים מהם כל מעלת שלמותו רק אמר להם שהוא רופא אומן להמציא ארוכה ומרפא לכל מכה טרי' ולכל מחלה אמר לו רעהו פליאה דעת ממני איך חכם כמוך אחר כל החכמות אשר טפחת ורבית אין אתה משבח את עצמך רק במלאכה זו פחותה ובזוי'. ויען ויאמר אם אגיד להם דבר חכמה ובינה הלא כמו זר יחשב בעיניהם כי ראיתי אותם פחותי ערך דלים מחכמה ורקים מבינה ולא ידעו חשיבות המעלות הרמות לכן בזאת חכמתי עמדה לי לשבח עצמי במלאכ' בזוי' וקראתי עצמי רופא אומן כי דבר זה הוא נודע בפעולתו וצורך מלאכתו גם לקטני הערך. הנמשל הכהן הוא מעוטר ומוכתר בכל המעלות ומדות יקרו' לשרת בהם את פני המלך הכבוד ית' כמאמר (מלאכי ב') כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ד' צבאות הוא ונאמר (תהלים ס"ה) אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך וגו' ולהעלות עולה ולהקטיר קטורת ומנחה להוריד השפע ולטהר ולקדש לכל איש וגם הי' מוצלח אל הזדמנות ענין פחות וגרוע סוטה