משלי יעקב רג

ארוחת תמיד ניתן לך מקופת הקהל הנה עתה אני שוה עמך עם אחיך העשיר ויען ויאמר אמת הדברים וטענתך חזקה. אבל כל זה הי' טענה אם עוד לא הייתי קובע דירתי שמה אבל עתה שכבר אני מתאכסן בביתו במה יש לך לזכות ולנצח את אחיך העשיר לעקור דירתי מביתו ללכת לגור אליך. השיב העני ואמר גם בזה זכיתי לבי כי באין ספק כאשר שולחים לך סעודתך מקופת הקהל הלא ישלחו יותר מכפי צרכך ובהיותך בבית העשיר הוא זורק המותר חוצה אבל כאשר תתאכסן אצלי ותסעוד מקופת הקהל הלא אני וביתי נחי' נפשינו מהנותר ההוא אשר תותיר משבעך. הנמשל כל עוד שאנחנו נזונים בדרך הטבע מטל השמים ומשמני הארץ אין אנחנו יכולים לגור כ"א במקום ישוב לא כן לעתיד שיחדש הנהגתו למעלה מן הטבע ויהי' מציאות הכל ע"פ נס א"כ אצלנו המדבר והישוב שוה כי למציאות הנסים מה לי הכא מה לי התם אבל במה יזכה המדבר להיות הוא הנבחר אל הענינים האלה יותר מן הישוב לזה אמר ישושום מדבר וצי' ותגל ערבה וגו' כי גם המדבר יחי' עי"ז כי לעתיד יחדש הי"ת במדבר כח הצמיחה כנ"ל

במדרש שם והי' מספר בני ישראל כחול הים וגו'. ד"א למה משלן כחול מה חול אדם נוטל ממנו מלוא קמצו ונותן לעיסה או לתוך התבשיל אין ברי' יכול לטעמו שהוא מקהה את שיניו. כך הם ישראל כל מי שהוא בוזזן או גוזלן בעוה"ז הוא מקהה את שיניו לע"ל למה שהוא קודש שנאמר קודש ישראל לד' ראשית תבואתה כל אוכליו יאשמו רעה תבוא אליהם נאם ה'

(רנד) המשל בזה לרב א' הי' לו בן משכיל מאד ונתקשר עמו כפרי א' והי' לו לחתן והי' עשיר מופלג ועם הארץ גדול. וכאשר בא הנער ההוא אל בית הכפרי וראה מעשה ההדיוטים האלה והנהגותיהם הפחותות ויט גם הוא אחרי ההבל כמוהם ויודע הדבר לאביו הצדיק וישלח ויקח את בנו אצלו והפרידו מהם ומהמונם. *וימהר הכפרי וירץ אליו לאמר מדוע יעשה אדוני ככה להזוג להפריד זמ"ז היש בידי עולה בדבר זה אשר הנער הולך בדרך חטאים. השיב הרב ואמר לו ידוע תדע כי בני היקר הוא כנטועי' מגודלים מנעוריהם שתול הוא על מי החכמה והמישרים וכל הימים שהי' אצלי הלא הי' מתמיד גדול טוב עם אלקים ואנשים ומעשה אבות ירשו בנים אבל חמסי עליך כי ידך היתה בו להוליכו בתוהו לא דרך ואשמי בראשך. הנמשל כי לעתיד לבוא ישפוט ית' את עמון ומואב על עונות ישראל כי ע"י מעלם אשר מעלו בנו אין ידינו משגת להשלים את העבודה אשר עלינו לשרת בקודש והם יאמרו מה לנו לעונות ישראל ע"ז יענה ית' ויאמר הלא זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה והאמינו בי מנעוריהם כל עוד שהיו אצלי הלא אז עבדו אותי באמת ובתמים ומה גם כי הלא הם ממחצב קודש מיעקב וזהו קדש ישראל לה' ישראל סבא ראשית תבואתה ראש היחוס ובאין ספק יש לזרעו להתדבק במדותיו ומדוע נתקלקלו ומדוע נשחתו לכן כל אוכליו יאשמו על עונות שעשו הם רעה תבוא אליהם נאם ה': צו