משלי יעקב רב

שהקב"ה דר בתוכו שנא' (ישעי' ל"ה) ישושום מדבר וצי' ותגל ערבה ותפרח כבחצלת. והמאמר פלאי

(רנב) המשל בזה לגבור שהי' עובר במדינות להראות כח גבורתו בא לעיר מלוכה חומות גבוהות דלתים ובריח והמלך בקש להראות לו מעט מגבורותיו וילך ברחוב העיר ויעמוד אצל חומה נשגבה וישען על ידו ויפיל' וגם נשף בהם ויפלו כל החלונות ויתמהו עליו מאד על כחו וגבורתו כי רבה היא ויסע לדרכו ויהי בעברו דרך עיר קטנה וישנה ואנשים דלים ואביונים בבניני' עמוקי' נוטים ליפול ואין בידם להגביהם מעפר ולהשוות את הכותלים ובעברו שמה וירא את כל אלה ירד ממרכבתו וילך ברחוב אצל הבתים וישא אות' בשכמו מתוך ערמת עפר שהיו שקועים בהם ויציגם במעמד ישר ויתמהו גם המה מאד איש אל רעהו. אבל ההבדל הוא בין הגבורה הראשונה ובין האחרונה כי בעיר הגדולה עשה גבורות נוראות אבל הבעלים כל א' לבו כואב עליו על הפסדו ועל חורבן ביתו. לא כן בעיר החרבה הראה גבורתו עם ששון וגיל כי היו שמחים גם על גבורתו גם על תיקון הבנינים. הנמשל כשבא הקב"ה למצרים מקום מושפע מאד סרו כל המושלים כמאמר (שמות י"א) כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים ומת כל בכור וגו' וכשל עוזר ונפל עזור ונחרבה הארץ וכן בים הים ראה וינוס אשר מכל אלה אין נחת רוח אליו ית' מחורבן הבריאה כאשר ידענו מאמרם ז"ל (סנהדרין ל"ט) מעשי ידי טובעין בים וכו'. אמנם בבואו ית' אל המדבר האירה המדבר מכבודו כי שמה נעשה שידוד מערכות וסרו מהר המשחיתים ונתקיים מאמר (ישעי' מ') כל גיא ינשא וגו' והיו ישראל שמחים והמדבר עצמה שמחה למאד כי נהפכו עלי' סדרי' ומשטרים הוא שאמר המדרש מי יתנני במדבר היכן שהייתי מתקלס וגו' ועכשיו היכן כל הנסים שעשיתי לכם כי שמה נתקלס הקב"ה הרבה מאד על גבורותיו אשר הראם כנ"ל במשל וזהו משל לנשיא שנכנס למדינה כו' וברחו מלפניו נכנס לעיר חרבה וקדמו אותו וקלסו אותו כך הקב"ה וכו' בא למדבר קדמה אותו וקלסה אותו אמר זו העיר טובה מכל המדינות בה אני דר

וזהו שסיים המדרש התחילו שמחים (פי' זה המדבר שמחה) שנא' ישושום מדבר וציה כו' כבוד הלבנון נתן לה

(רנג) המשל בזה לשני אחים בעיר א' א' עשיר וא' עני והי' להם אח במרחקים ובהזדמן לפניו נסיעה לבוא אל הארץ הזאת אשר אחיו שמה משפטו הי' להתאכסן בבית אחיו העשיר ויהי לימים והנה זה האח הג' אשר במרחקים נעשה רב ודרשן בעיר ובהזדמן בא אל העיר הזאת ויסר אל בית אחיו העשיר כמשפט כל הימים וישא חן בעיני ראשי העיר והמנהיגים ולא הניחוהו לסעוד על שלחן אחיו אבל שלחו לו מקופת הקהל כל די מחסורו מהמאכלים היקרים ומשקי' חשובי'. ויבוא אליו אחיו העני ויאמר לו הגידה נא לי אחי מדוע לא תאבה בי להתאכסן אצלי וישאלהו לאמר מדוע היית שותק עד כה. ויאמר אליו דע אחי כי עד כה לא הרהיבה נפשי עוז לבקשך על ככה אם אין בכחי לפזר עליך מאומה. לא כן עתה אשר ארוחתך ארוחת