משלי יעקב ר

(ויקרא רבה ב') בקללות נאמ' ואלה יעמדו על הקלל' כגדול העומד על הקטן כן אמר משה כי ה' דבר טוב על ישראל כי טפלים הם אל הברכה והברכה גדולה מהם א"כ לא יהי' הטוב בצמצום וא"כ אין לך לדאוג כי ודאי יהי' לך ולנו די והותר אך בהיות דרך המכובדים שלא ללכת על סעודות לאכול נהמא דכסופא רק העניים. ע"כ השיב יתרו לא אלך כ"א אל ארצי ואל מולדתי אלך א"ל משה אל נא תעזוב אותנו כי ע"כ ידעת חנותנו במדבר והיית לנו לעיני'. כי כבר ארשב"י ע"ה (ברכות ה') ג' מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכלם ע"י יסורין ואלו הן תורה וא"י ועוה"ב וכו' הא לך מבואר כי יסורי גלות מצרי' הי' סבה לתורה וכמאמר (שמות ג') בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה וגלות מדבר סבבה ירושת א"י כמאמר (דברים ח') כי באשר ייסר איש את בנו ה' אלקיך מיסרך וגו' כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה וא"כ כך אמר משה ליתרו אחר כי אתה היית עמנו במדבר בסבל הדוחק והצער שהוא סבה להטיב עמנו בירושת הארץ וזהו כי ע"כ ידעת חנותנו במדבר וטעמת גם אתה את המדבר הנורא הזה ע"כ והי' הטוב ההוא אשר יטיב ה' עמנו והטבנו לך כלומר הטוב ההוא אשר נחלנו מסבת היותנו במדבר והטבנו לך כי גם אתה סבלת עמנו ועבורנו

ולבוא אל הענין נזכיר עוד ענין אחד המבואר (סוף פ' שמות) כי ישראל חשבו על גאולת מצרים שהיא גאולה עולמית כמאמר (שמות ג') כה האמר לבני ישראל אהי' שלחני אליכם והגלות שאח"כ לא רצה לגלות להם כמרז"ל די לצרה בשעתה. והנה מצאנו (ב"ר י"ח) מעשה בא' בציפורי שמת בנו יתיב מינא גבי' וכו' סליק ר' יוסי למחמי לי' אנפין וראה המין את ר"י שיושב ושוחק א"ל אית חספין מתדבקי' לא כך כתיב ככלי יוצר תנפצם א"ר יצחק ככלי חרס תנפצ' אין כתיב כאן אלא ככלי יוצר כלי יוצר שלא פוסקו יכולין הן לחזור כלל הדברים כי דבר שנגמרה מלאכתו ונתקלקל אין לו עוד תקנה לא כן דבר שלא נגמרה מלאכתו יש לו תקוה לתקנה. וזה מבואר (ירמי' י"ח) קום וירדת בית היוצר וגו' ונשחת הכלי אשר הוא עושה ושב ויעשהו כלי אחר וגו' הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם ב"י. ומעתה נתבאר מאמר המדרש על נכון כי טענת ישראל היתה לפי דעתם שהגאולה ממצרים הוא גאולה עולמית וירושת א"י ג"כ ירושה עולמית וכבר באו אל גמר ותכלית כל השלמו' ואח"כ כאשר נשברו חשבו למשפט שאין להם עוד תקנה כפת הנרדה מן התנור אחר האפי' אם נתקלקל אין לו תקנה והקב"ה משיב לאמר כי הדבר בטעות כי הגאולה לא היתה כ"א לזמן והירושה רק לזמן כמו שהודיע ית' למשה אהי' אשר אהי' ואם תשאל א"כ למה סבלנו צרות במדבר ולמה יסור יסרנו ביסורין להנחילנו א"י ע"ז משיב ית' המדבר הייתי לישראל וכו'

(רנא) המשל בזה לאיש חולה והי' בעל דאגה מאד ובא לרופא מומחה והימים היו ימי הסתיו שבהם אין הרפואות מוצלחות והחולה עומד לפניו ביגון ושבר רוח דואג ומפחד על מחלהו ויאמר הרופא בלבו מה אעשה לאיש הזה אם אומר לו התעכב עד חודש זיו הלא ימות ממורא ודאגה הגדולה