משלי יעקב קצז

עתה כאשר הקב"ה עשה זאת להם עשה זאת לכוונת העונש וא"כ יתמעט החוב ותתרבה הסליחה

וכבר המלצנו עד"ז מאמר דוד המלך עליו השלום (תהלים פ"ח) נחשבתי עם יורדי בור וגו'

(רמה) משל לשני מוזגים שהי' יושבים בכפר א'. א' בקצהו הא' והב' בקצהו השני של הכפר ושניהם נשארו בעלי חובות אל השר ויתפוש אותם בעד חובותיהם ויבקש א' חופש לנפשו שיתן לו השר את המזיגה על שנה אחד בהקפה והבטיח לו שישלם לו את הכל והשני נתפש לעבודה ויעבוד עמו עבודת עבד בעד חובותיו. לזמן התראה החפשי עם העובד הזה ויאמר אליו אשריך אחי כי אתה יום יום נתמעטו חובותיך ואצלי בהיפך אני הגדלתים והוספתים יום יום. הנמשל זה ממש מאמר נחשבתי עם יורדי בור כאומר כבר הי' טוב מותי מחיי כי אז הלא יום אחר יום יתמעט החוב. ופה בהיפך

מדרש וזכרתי את בריתי יעקב וגו' הוא שחזקי' אומר (ישעי' ל"ח) הנה לשלום מר לי מר. מר לי מלפני מאחז. מר לי מאחרי ממנשה. פי' כי לא בא חליו רק מהם כי אביו מלפניו הי' רשע ובנו אחריו הי' רשע וזהו ענין בקשתינו והסר שטן מלפנינו ומאחרינו היינו שלא יגיע עלינו קטרוג לא ממה שלפנינו ולא ממה שיהי' לאחרינו. אך יותר נראה בזה

(רמו) משל יש הולך עם שומר והשומר הוא לכבודו. ויש הולך עם שומר והשומר הוא לרעתו ביאור זה כי כאשר עשיר א' יזמין את איש אורח הגון ישלח משרתו אל בית האכסניא לבקש את האורח שילך עמו לסעודת הערב אשר העשיר עושה בעבורו והאורח יקום וילך והמשרת הולך עמו ויש שיבוא נוגש לתפוש את איש ויתפשהו וילך עמו להביאו אל בית האסורים. וההבדל בין שני המוליכים האלה כי המשרת המוליך את האורח אל בית העשיר משפט המשרת ללכת תחלה עם הפנס להאיר לפניו למען הכין הדרך לפני האורח שלא יכשל ובהיפך אותו אשר מוליך את א' להסגירו בבית האסורים הוא מוליך את האיש הזה לפניו והוא ילך אחריו להביע בו ולשמרו שלא יברח. הנמשל כן הענין השטן כי קודם שחטא האדם השטן הולך לפניו להראות לו שילך למקום פ' ושם ישיג תאוה זאת ולמקום פ' ושם ישיג תאוה זאת. אמנם אחר המעשה אחר שכבר חטא אז ילך מאחרי האדם עם חרבו כמאמרם ז"ל (ב"ב ט"ז) הוא השטן הוא היצה"ר הוא מלה"מ. וזהו והסר שטן מלפנינו שלא יביאנו לחטוא. ומאחרינו שלא יביאנו אל העונש ח"ו

עוד ביאור על מאמר הילקוט הנ"ל לא מאסתים וגו' מה נשתייר להם לישראל זו ס"ת שאם לא הי' קיים לא הי' משונים מכל העמים כלום מה הורו לנו בזה. ועוד איך הדברים רמוזים בכתוב והנראה

(רמז) משל לבעל מלאכה שנתמנה לחצר המלך לעשות מלאכתו בתמידות ונתנו לו דירה מיוחדת וארוחתו ארוחת תמיד. לימים נפל למשכב