משלי יעקב קצג

(רמ) משל לשני גנבים שנתפשו ויהי כאשר הגישו אותם לפני השופטים התחילו לדרוש ולשאול מפיהם מי הם מאיזה עיר מאיזה בית אב. ענה א' ואמר כי הוא מעיר פ' וכך שמו ושם אביו ויהי כהזכירו שם אביו אמרו השופטים אנו יודעים אותו ומכירים בו מאד כי גם הוא ישב פה אסיר אל בור כי הוא גנב בן גנב בן בנו של גנב אח"כ קראו את השני וישאלוהו לאמר בן מי אתה ויענה ויאמר אבי הי' רב בעיר גדולה מאד אשר במדינה פ' ויצא המשפט להקל בדין גנב הראשון ולהגדיל משפט הגנב הזה השני והי' מתפלא מאד לאמר למה יהי' משפטי גדול כ"כ על משפט חבירי ויאמרו אליו הלא חבירך הוא גנב בן גנב מחברת גנבים אין להאשימו כ"כ אבל אתה הלא נתגדלת על ברכי אביך הצדיק וישר ואיך בא ענין זה לידך. וזה עונה אחריו לאמר הה אני הייתי מכיר גם את אבי אביו לצדיק וישר. אף זה בא ועונה אחריו הלא אני מכיר גם את אבי אבי אביו כלם צדיקים ותמימי' א"כ ראוי לעונש חמור יתר מאד. וזהו וזכרתי את בריתי יעקב כלומר אזכור את אביכם אשר נתגדלתם על ברכיו אשר בריתי היתה אתו ואף את בריתי יצחק אבי אביכם ואף את בריתי אברהם אבי אבי אביכם. כמה יקר הגזע אשר אתם נצמחים ממנה. וגם הארץ אזכור מה שחטאתם נגד הארץ הנבחרת לכן והארץ תעזב מהם כו'

ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם וגו' הבט ימין וראה מאמר הנביא בהתוכחו עם ה' ית' (ירמי' י"ד) המאוס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא וגו' היש בהבלי הגוים מגשימים ואם השמים יתנו רביבים וגו'. הנה על זאת יש לשאול אי' איפוא הרהיב בנפשו עוז להחזיק רק בסבת הכעס ולהפלא עי"כ על אריכות הגלות אולי חלילה הסיבה הוא סיבת המיאוס ומה יש לך לדבר עוד אל המלך. אמנם גם הוא חכם ומביא ראי' לאמת את דבריו ולחזק את טענתו ואמר היש בהבלי הגוים מגשימי' ואם השמים יתנו רביבי' וגו'. והביאור ע"ז ע"ד מאמר (תהלים ז') נתת שמחה בלבי מאת דגנם ותירושם רבו

(רמא) משל לנער א' שכעס עליו אביו עד שגירש אותו מביתו וילך הנער אל בית שכנו וישב שמה ב' וג' ימים. ואח"כ אמר לו השכן לך מאתי ובא אל בית אביך ותפייסו וישיב אותך אל ביתו ואל שלחנו ויען הנער בצחוק לאמר אני לא אלך לפייס את אבי הלא אבי יבוא אלי לפייסני אך החרש והתעכב מעט. והשכן שמע לקול הנער והמתין עוד איזה ימים והאב לא בא לפייסו אז אמר לו הבעה"ב מה לך אלי הלא עיניך רואות כי אביך שאט בך. הנער במר לבו הלך ויצא החוצה וכרגע שב אל בית השכן ויאמר לו עתה תראה כי האמת אתי שאבי יבוא אלי לפייסני כשמוע השכן דברי הנער התפלא ואמר לו הגידה נא לי המופת ע"ז השיב הנער ואמר בהיותי בחוץ עברתי לפני בית אבי וראיתיו סועד ארוחת הצהרים הוא יושב בראש ועל יד ימינו סועד המלמד שלי ועל שמאלו יושב הריש דוכנא וסועד ג"כ אוכלי' ושותי' עם אבי ביחד ועוד זאת ראיתי כי השבט שהוא רודה אותי בו עוד הוא מונח על המנורה אשר נוכח השלחן ועתה ענה בי אם כדבריך שאבי שאט בי ומאס אותי עד שלא יהי' לי עוד לאב ואני