משלי יעקב קפט

יאושר בארץ. וזהו עומק המאמר אף אתה בשעה שנפשך מצפצפה לצאת מתוך גופך אז אני משיבה לך. וא"כ ע"י מעט השעו' האלה יוכל להגיע לחיי' ארוכי': פרשת בחקתי

אם בחקתי תלכו מדרש הה"ד חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך אמר דוד רבש"ע בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית דירה פ' אני הולך והי' רגלי מביאו' אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשו' הה"ד ואשיבה רגלי אל עדותיך ביאור זה ע"ד שרז"ל (ברכות י"ד א') הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאלו עשאו במה שנא' חדלו לכם מן האדם וגו' כי במה נחשב הוא ושמואל אמר במה חשבתי לזה ולא לאלקי

(רלב) משל לבעה"ב אשר משפטו הי' לקנות סחורה אצל חנוני מיוחד פעם הציץ החנוני וראה כי זה יוצא מחנות אחרת וסחורת בידו וירע בעיניו מאד. אך עכ"ז יש ביד בעה"ב הזה להתנצל ולומר הלכתי לקנות סחורה הבלתי מצוי' בחנותך. אכן אם יש לזה כל מיני סחורה באין מחסור כל דבר אז כעסו כעס עולם לאמר הגידה לי איזה דבר אין אצלי בחנותי ואצל אחר תשיגהו. הנמשל כן תדע כי אין דבר בעולם שלא יהי' מציאותו וצמיחתו ע"י התורה כמאמר (שמות רבה ל"ג) יש לך אדם לוקח מקח לוקח שדות אין לו כרמים לוקח כרמים אין לו שדות אבל התורה יש בה שדות ויש בה כרמים. שנא' שלחיך פרדס רמונים וגו' כי מציאות כל הדברים ופעולתם הכל בזכות התורה ימלא ה' כל משאלות אדם. וזהו במה חשבתי לזה ולא לאלקי כזה שמתפלל מה תוכל להשיג אצל אחר שלא תופל למצוא אותו אצלי. זה עצמו מאמר דהע"ה לאמר לא זאת לבד כי לדרוש את ה' ואת דרכיו ואת משפטיו אני הולך לבהמ"ד כי אם גם אשר אצטרך לדרוש צרכי גופי. וזה חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך בכל יום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני הולך אני להשיג חפצי וסעיפי ישיבוני לאמר הלא טוב לך בזה לדרוש ה' ותורתו ותושיע ימינו

ובסמוך תורה קרוי' אבן ויצה"ר קרוי אבן תורה קרוי' אבן שנא' את לוחות האבן יצה"ר קרוי אבן דכתיב והסירותי את לב האבן מבשרכם. ונבין בהקדם מאמר הגמ' (סוכה נ"ב) אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד אם אבן הוא נימוח וכו'

(רלג) משל לרמאי מוכר על יריד אבנים טובות ומוכרם בזול הכסיל חושב זאת למציאה גדול' וחוטף מיד ומשלם ובבואו אל איש חכם בלילה הוא משיב ואומר אמתין עד מחר ואבחון אותם לעיני השמש ולמחר כאשר האיר היום הרגיש שהמה צבועים וינסה ויתן אותם אל מים רותחי' ונשברו ונימוחו. כן היצה"ר מסית את האדם אל חטאים ואומר כי זה מצוה וזה מצוה הכסיל שומע לו מיד והיתה עצת חז"ל בדרך עצה טובה שלא למהר לעשות כן אלא אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד ושם אחר תפלתך ואחר שיעור