משלי יעקב קפח

זה תדרוש ממני. הנמשל כי הקב"ה כביכול כתב ג"כ אגרת ארוכה אל האדם כל הוצאות שיעשה למען כבודו ית' בעונג שבת ועונג יו"ט הכל ישלם לו כאמרם ז"ל (ביצה ט"ו ויקרא רבה למ"ד) כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה חוץ משבתות וימים טובים וא"כ בע"כ יש אל האדם להשתדל שיהי' לכבוד ולתפארת בעיני אביו שבשמים ואיככה יכנוס הוא ליום השבת מקושט ומהודר ויאכל למעדנים ואחיו העני ישב כמתאבל ויאכל זרעונים. ואם יעשה כן הלא יתברר כי כל מה שהוציא בפיזור על התענוגים לא בעבור להתענג על ה' כ"א לענג א"ע אז אמר הקב"ה א"כ מה לך לדרוש ממני דבר בעבור ההוצאות שעשית וזה מתק מאמר מלוה ה' מי הוא המלוה לה' חונן דל הוא הוא הפועל אשר גם גמולו ישלם לו גם מחיר ההוצאה שהוציא על עצמו

ובסמוך ר' פנחס בשם ר' ראובן אמר כל מי שנותן פרוטה לעני הקב"ה נותן לו וכי פרוטה נתן לו והלא חיים נתן לו (פי' וכי פרוטות יהי' גמולו) כיצד הי' ככר ביו"ד פרוטות ועני עומד בשוק ואין בידו אלא תשעה ובא א' ונתן לו פרוטה ונטל ככר ואכלה ושבת נפשו עליו אמר לו הקב"ה אף אתה בשעה שנפשך מצפצפה לצאת מתוך גופך אני משיבה לך. והמאמר הזה מפליא מאד לב האדם וכי לא מצא הקב"ה ח"ו לברכו בברכות הבלתי תלוי' בקללה לאמר שימתין עד שעה שנפשו מצפצפה אז ישיבה לו. אמנם כאשר תשכיל להבין עומק הדברים תראינה עיניך ותעלוזנה כליותיך. איך דרכי ה' ישרים ונעימים. איך הקב"ה חפץ חסד ומגדיל מעשה האדם לעשות קטנה גדולה ואמר כי עושה מן הפרוטה כאלו נתן לו ככר והטעם כנ"ל במדרש אמנם נחקורה נא בעומק ענין זה הלא כבר ידענו כי הקב"ה יגמול את האדם מדה כנ"מ וא"כ גם אם נאמר שזה שנתן לו הפרוטה נתן לו חיים כמה חיים נתן לו כמה יוכל לחיות בכח ככר זה ח' או י' שעות וא"כ מגיע לו מאתו ית' חיים על ד' שעות ומה זה לפניו ית' אם יגמול לאיש חיים על רגעים אחדים אמנם מי כהחכם ומי יודע פשר דבר כי הקב"ה בצדקתו יעשה ואתה תשמע ותבין

(רלא) משל כי לפעמים יזדמן שיקראו את הרופא אל החולה המוטל על ערש דוי ויבקשו את הרופא שיאמר להם כפי השערתו מה יהי' מחולה זה אם יש תקוה להבריאו ולהשיבו על איתנו והרופא יענה ויאמר אם תעבור עליו הלילה ויחי' תדעו בטח כי יחי' מחולי זה ועילת הדבר כי הרופא יודע כח המחלה הזאת עד כמה תוכל להתגבר כי יש חולי תבער ג' ימים ויש ח' ט' ויותר אין כח החולי שולטת רק הדבר נשאר עומד על הטבע מי מתגבר על מי אם כח האדם חזק וישא ויסבול יחליף כח יחליץ עצמותיו והמחלה כליל תחלוף ואם מזגו חלוש לא יעצור כח לנגד החולי הבוער יגוע ויחלש וא"כ ישער הרופא אם יתעכב החולה הזה עד למחר בטוח הוא שלא ימות מחולי זה. ואז אם הי' באפשרו' למצוא לקנות חיים על ח' וט' שעות ודאי היו נותנים כל אשר להם בעד נפשם כי אחר הח' שעות האלה יוכל האדם לחיות חיים ארוכים. הנה זה החסד אשר יעשה הקב"ה עם האדם כי אותן שעות אשר החי' את העני הקב"ה שומר אותם וישמרהו ויחייהו בהם עד למחר ולמחר יאושר