משלי יעקב קפ

(ריט) משל לעני בא על יום השוק ופגע בו לץ ונתן לו שלום וישאלהו על מעמדו והעני התמרמר מאד לפניו לאמר בי אדוני לא אכלתי לא היום ולא אתמול ואין לי גם מקום מנוחה לנוח מעט מעצבי ומרגזי ויאמר אליו בא עמי לביתי ואתן לך מטה שלחן כסא ומנורה הלך עמו והכניסו לבית אכסניא גדולה ואמר לתת להאורח הזה כל אשר יתאוה לאכול ולשתות. ואחר איזה ימים אחר שאסף את חפציו ונתן אותם לשקו ותרמילו לשוב ללכת לדרכו ויחזק בו בעל האכסניא בשקו ובתרמילו שישלם מה שהוא חייב כי שקר דיבר האיש ההוא שהוא בעה"ב ויקח את שקו למשכון ויחרד העני מאד ויצא החוצה והנה בא לקראתו הרמאי הנז' ויחלף שמלותיו ואמר לו באמת עשית כא' הכסילים איככה שמעת אל דברי לץ זד יהיר אשר ציד בפיו אבל שמע עצתי כי עתה אחר שכבר תרמילך ביד הנושה לך אכול ושתה אצלו עכ"פ עוד ימים אחדים כי בין כך ובין כך יוחלט תרמילך אצלו. הנמשל זה ממש דרך היצה"ר כי בימי הילדות החליק אליו בעיניו לעשות עבירות ליהנות ממחמד עוה"ז בחנם אח"כ בימי הזקנה והשיבה אז ירגיש האדם כי לא בחנם הי' אבל בהכרח ישלם מה שנהנה אז בא היצה"ר בדמות יצ"ט ומכביד עליו התשובה ומפליג עליו העונש מאד לאמר לתקן א"א בידך בשום אופן עכ"פ אחר כי כבר תרמילך יוחלט אצלו כל מה שתמצא ידך ליהנות מעוה"ז עודך פה בהאכסניא חטוף ואכול. וזהו עד כאן דברי יצה"ר מכאן ואילך דברי היצ"ט היינו שהיצה"ר מתחפש ומדבר דברים הנאותים ליצ"ט כי אליו ראוי לומר מאמר ודע כי על כל אלה יביאך אלקים במשפט. והולך היצה"ר ומדבר הדברים האלה וכל כוונתו שיתיאש האדם מן התשובה

(רכ) משל נאה על תפלת נעילה למלך שהי' לו בת ויהי בהגיע פרקה והציעו שדוכים לפני' ותמאן בכלם עד כי גמר בלבו להשיאה אל הנמצא ראשון ונזדמן כי בא איש כפרי והשיאה לו. ויהי כי לקח אותה אל ביתו אל בית אמו והנה חמותה עשתה עמה עבודות כבדות וקשות כמשפט לכפרוית והי' מר לה מאד עד כי כתבה אגרת אל אביה ותספר לו את כל מר לבה. ויכתוב אלי' כי לערך ארבעים יום יבוא אצלה. ויהי כהשמע דבר המלך פחדו מאד וימהרו ופנו את הבית והתחילו להדר ולקשט את בתו היקרה ולעדנה ולכבדה ויהי לימים אחדים באו שרי המלך הפרתמים הרצים לפניו להגיד את בואו והכפרים האלה קדמו פניהם בכבוד ויקר ויאספו אותם הבית ולימים עוד הקול נשמע כי המלך בעצמו בא ויצאו לקראתו ויקבלוהו בכבוד גדול והמלך ראה את כבוד בתו ויטב בעיניו מאד וישב עמה ויטב לבו. ויהי בעת שהתחיל להפרד ממנה והכין א"ע לנסיעתו והנה בתו נופלת על צוארו ותבך על צואריו עוד לאמר אבי אבי איככה תעזוב אותי איכה תעזוב את ילד שעשועך וכל חמדת ביתך ויאמר לה מה לך בתי הלא ראיתיך בכבוד והדר ותבך ותתחנן לו ותאמר דע אבי כי כל אשר אתה רואה אך זה היום נעשו כי שמעו שמעך ורגזו וחלו מפניך אבל נפשי יודעת מאד אשר עשתה לי חמותי ואת אשר היא עתידה לעשות עמדי כי רק בהפרד כבודך מעלי תעמוד חמותי