משלי יעקב קעט
Mishlei Yaakov 179 · משלי יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →לי הזמן מוטב הושיעני אתה מאוצרך הטוב כי איך אקוה למצוא עזרה ועוז מהזולת נפשי בתוך לבאים אשכבה וגו' ובעוד היות השושנה בין החוחים אין באפשר שתהי' בהוד יפי' רק ישלח משמים ויושיעני כו' ישלח אלקים חסדו ואמתו חסדו הוא החסיד מלך המשיח ואמתו הוא אליהו איש אמת כמ"ש בילקוט (תהלים מ"ג) על מאמר שלח אורך ואמתך
ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש. גמ' (ר"ה י"א) (גם בברכות) וכי בתשיעי מתענין הלא בעשירי מתענין אלא כל האוכל ושות' בתשיעי כאלו התענה תשיעי ועשירי. והפליאה נשגבה איך כתבה התורה מצות אכילה ושתי' בלשון תענית. והנראה לדעתי בזה
(ריח) משל בן עשיר א' הי' בעל תאוה גדול ובכל יום אשר הלך אל בית הספר עבר דרך שוקים ורחובות אשר מוכרים תפוחים אגוזים וכדומה וחטף מן הסלים ונותן לתוך פיו ויברח וימלט. ויהי כאשר ראו את מעשיו יום יום נתאספו ובאו אל אביו לקבול על הנער ועל מעשיו הרעים והי' נכלם מאד ממעשה הנער והוכיחו ולא הועיל כל מאומה ויתן מועצות בנפשו מה לעשות אל הנער הזה לעזוב את דרכיו המגונים. ויהי בבוקר ויקרא אותו ויאמר אליו בני יקירי מחמדי אין רוחי נוחה במה שתלך לבית הספר לבדך נער יקר ומהולל וחביב בעיני כמוך ראוי לך ללכת בדרך כבוד כמשפט האנשים המכובדים התעכב נא מעט ואשלח לקרוא את הכלי זמר ותלך לבית הספר עם הכ"ז בשמחה ובשירים בכבוד גדול וישמח הנער מאד על דברי אביו וכאשר באו הכ"ז הלכו לפניו והבדחן מכה בחליל לפניהם ואומר הבחור המופלג המפואר שלשלת היוחסין פב"פ מוליכים אנחנו אותו לבית רבו המפורסם והנער כאשר ראה כבוד תפארתו והלולו עוד לא עלה על רוחו להוריד מעלתו לעשות כמעשה הבוערים והפחותים כי איך יעזוב את הכ"ז וילך אל כלי חורי לחטוף תפוחי' אצל העניים. הנמשל כי האדם כבר נאמ' בו כי יצר לב האדם רע מנעוריו כי מטבעו והרכבתו הוא נמשך מאד אל הבלי חמודות העוה"ז ותענוגי הגוף ואם הי' עוד הכתוב מפורש יוצא ואומר בתשעה לחודש תאכלו ותשתו מי יודע מה הי' עושה מי יודע אם הי' מנין בבהכ"נ בערב. מה עשה הקב"ה כתב המצוה הזאת ועטף אותה בצעיפים ומעטפות של תעניות ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש ואחר שהדבר כן אשר האכילה והשתיה ילכו עם הכ"ז היינו ילכו הלוך להיות נעלה בקדש בערך תענית וכאלו התענה תשיעי ועשירי אז בקל יבין האמת הראוי באכילתו ושתיתו לא לעדן א"ע רק לקיים מצות בוראו אשר בחכמתו הנפלאה צוה את האדם שיאכל בתשיעי ויתענה בי' ויהי' נחשב לו כאלו התענה הב' ימים בע"כ שתהי' האכילה זאת בהדרת קדש מקדשי שמים באימה וביראה בענוה כהיושבים לפני ה'
ביאור יפה על מאמר (קהלת י"א) שמח בחור בילדותך וגו' ודע כי על כל אלה יביאך האלקים במשפט. ובגמ' (שבת ס"ג) א"ר הונא עד כאן דברי יצה"ר מכאן ואילך דברי היצ"ט (עי' קול יעקב ונוסף לזה תבלין אשר נשמט שמה): משל