משלי יעקב קע

וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות וגו' מדרש תני ר' חייא שבע שבתות תמימות תהיינה אימתי הן תמומו' בשעה שישראל עושין רצונו של מקום. וראוי לבאר איככה תלוי מצוה זאת בעושי רצונו של מקום יותר מכל המצות. אמנם נראה משפט הצדיק והרשע במספר ימי חייהם

רד) משל ב' עניים הלכו יחד לקבץ על פתחי נדיבים לא נפרדו איש מעל רעהו רק א' הי' חכם והב' הי' כסיל ולא נמצא ביד הכסיל מעולם כ"א פרוטה אחת אותה אשר נתנו לו עתה והפרוטה הראשונה כבר אכל והחכם לא עשה כן רק הי' קובץ על יד ובהתאסף אצלו מאה פרוטות החליף אותם על זוזים והזוזים על סלעים והסלעים על דנרי זהב וכל זה מסבת יקר הדנרי זהב בעיניו. כן הצדיק יעשה בדעת ובחכמה ויבלה ימיו רק בתורה ומצות ויתחברו א' אל א' בקרסי עבודת הקדש שעליו עד אשר יעשה משבעת ימים שבת ומד' שבתות חודש ומן החדשים שנה. והכל ע''י מעשה הזמן כי האף אמנם עצם הזמן חלף ועבר אבל הקניני' הטובים אשר קנה בחייו הם חיים וקימים ופעולתם עומדת לעד. לא כן הרשעים מבלים ימיהם בדברים ריקי' אשר לא ישיג מהם אחרית ותקוה כמו אכיל' ושתי' ושארי התענוגי' לעולם אין בידו רק העת של עתה. כמאמר (משלי י') ושנות רשעים תקצורנה ממש כמי שהפקיד אצל א' מאה אדומים והוא מחזיר לו זוז א' בכל יום א"כ אין לו מכל כספו כ"א זוז אי. וזהו ימי שנותינו בהם שבעים שנה הוראת מלת בהם כאותו שאומר יש לי פרוטות במאה אדומים שבע"כ כוונתו שיש לו פרוטו' סך מסוים עד שיוכל לעשות מהם ע"י חליפין מאה אדומי'. כך הי' מאמר המשורר אם תרצה להביט על זמן בני האדם עכ"פ לא תראה בו רק ימים. רק הימים הם אשר בהם תוכל למצוא חשבון של שבעים שנה אם יעשה בהם מעשים טובים. המורם מכל זה כי הוא ית' צוה אותנו לספור ממחרת הפסח חמשים יום כי מפסח ועד עצרת נטהרו ישראל מזוהמת טומאת מצרים והיו צריכים להיות מוכשרים לקבלת התורה בעצרת כי שבע שבועו' היו צריכי' לטהר עצמ' כמבואר ליודעי' א"כ אמר וספרתם לכם ממחרת השבת וגו' שבע שבתות תמימות תהיינה כאותו שמונה מעותיו שיגיע לדינרים כאשר יקרו בעיניו. כן הימים האלה יקרים מאד להכין א"ע בהם לתורת ה' ע"כ הזהיר הכתוב ואמר שבע שבתות תמימות תהיינה שלא תפסיד יום א' מהם וזהו שאמרו אימתי הן תמימות בשעה שישראל עושין רצונו של מקום כי אז יהי' גם הימי' תמימו'

וקראתם בעצם היום הזה. ד' במסורה דין וקראתם דרור בארץ (בהר) וקראת' בשם אלקיכם (מ"א י"ח) וקראת' אותי והלכת' והתפללת' אלי (ירמי' כ"ט). ולבאר מאמר המסורה נזכיר קצת מאמרים המדברים בענין זה (ישעי' נ"א) התעוררי התעוררי קומי ירושלים אשר שתית מיד ה' את כוס חמתו וגו'. הורה בזה כי הישועה תלוי' אך בידינו לבקש רחמים על חמדת ישראל על הר ציון ששמם. כמאמר (שם ס''ב) אל דמי לכם וגו' עד יכונן ועד ישים