משלי יעקב יז

ואמרו אף בקילוס אינו בא אלא באחרונה ואין כונתם שהוא האחרון בקילוסו כ"א הכונה שהוא בא אחרון בספר מהללי יה יען כי עליו נופל השלמת חשבון חובת תהלתם ע"כ הקדים דוד המע"ה בהזכרת הנבראים כלם ואמר הללו את ה' מן הארץ תנינים וגו'. ואח"כ אמר מלכי ארץ וכל לאומים כמשל הנ"ל. עוד נוסף ספיר ונופך בזה

(ז) משל לשר העיר מספיק משקים שלו עבור כל העיר ע"י כמה מוזגים נבחרים שבעיר וכל מוזג ומוזג קיבל עליו כמות המזיגה אשר יחויב לקבל ממנו במחיר כך וכך מדות לשנה פעם א' בא אליו א' ואמר לו אדוני תנה נא על ידי כל מזיגות ומשקים שאתה מספיק ע"י כמה מוזגים. ואני אשלים לך מחיר הקצוב בעדם השר עת התקשר עמו זה רשם בכתב שהוא מקבל על עצמו לקבל ממנו מזיגה לשנה כסכום שקבלו כל המוזגים. ויהי לקץ השנה בבוא עמו השר לחשבון פתח לו פנקסו משנה העברה והראה לו מוזג פלוני הוציא כך וכך מדות בשנתו וכן שני וכן שלישי והי' מחויב האיש ההוא להשלים לו כפי אשר הי' מוציא והרויח על ידם

הנמשל מובן כנ"ל. ויאמר אליהם לא טוב היות האדם לבדו וגו' הנראה מזה המאמר כו עיקר במציאות מין אנושי הוא האדם. ואך בו היתה הרצון מאלהים ית' בהכינו שמים וארץ וצבאם אבל האשה אינה זולת עבור כי ראה ה' בהאדם ויוכח עליו כי לא טוב היותו לבדו עשה לו עזר כנגדו ונבין הענין ע"פ מליצה ואחשוב בזה בשנעמוד על ההבדל בין כלים חפצים לכלים הכרחים

(ח) למשל כי הכלי אשר מלבד תשמישה ותועלתה עוד היא עלולה להתהדר ולהתנאות בה מיקרת יפיה ועוצם יפעתה מדרך האדם החפץ במעשים להוסיף בנתחים ופרחים למען הרבות ביקרה וליפותה כפי השגת יד בעלי' לא כן הדבר הנעשה מפאת ההכרח אשר לא יספיק שימושי האדם בלעדה ומהם כלי בישול וכלי מים אשר לא יקחם האדם ולא יאספם הביתה אם לא מפאת הכרחיותו אליהם. למלאות שימושו על ידם בכמוהם ממשפט האדם למעט בהם ולצמצם בל יעדוף מהם יותר מכפי הכרחיותו אליהם

ולמשל כיוצא בזה העושה לעצמו בגד חדש משפטו להרבות במעשהו במיני ציורין ועל שפתו יוסיף כמה קשוטים והידורים. וכל אשר ירבה בו אף יותר מהצורך יהי' משובח בתכלית ההוד וההדר. אבל אם בהזדמן יקרע קרע בבגד האדם ויהי' מוכרח לתקנו באיזה הטלאות והסחבות למען יורכסו שני צדדי הקרע אז ימעיט ווצמצם במדת הטלאה בל תהי' כי אם במדת הקרע ולא יותר עבור כי גם הוא דבר מגונה מאד אל הבגד. אך בלעדה יותר מגונה בשיהי' הקרע מפולש ע"כ יצמצם בה אך כשיעור ההכרחי

הנמשל כן הדבר בענינינו כי עיקר המציאות בב"א על הארץ המה הגברים ואותם ברא הקב"ה כרצונו וחפצו לתורה ולעבודה וע"כ יתוארו אצלו ית' ע"ש כלי חפץ כי חפץ במו ה' לחדש מציאותם אבל האשה א