משלי יעקב קסז

ויבחינו מאד מעלת הכהנים הנגשים אל ה'. וזהו קדושים יהיו לאלקיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי ה' לחם אלהיהם הם מקריבים היינו כי הם מקריבים ומגישים את אשי ה' מידינו ליד המקום ב"ה (וגם לחם אלקיהם הם מקריבים הוא הורדת השפע אלינו אבל במאמר וקדשתו לא הזכיר אשי ה' רק כי את לחם אלקיך הוא מקריב) ע"כ והיו קודש

במדרש (פרשתנו) ר' לוי פתח הן אתם מאין ופעלכם מאפע הן לשון יוני הוא אחד אמר הקב"ה אומה אחת אתם לי מאומות העולם מאין מאותם שכתוב בהם כל וגו' כאין נגדו ופעלכם מאפע כל פעולות טובות ונחמות שהקב"ה עתיד לעשות עם ישראל אינם אלא בשביל פועה א' שפיעתם לפני בסיני ואמרתם נעשה ונשמע תועבה יבחר בכם אותה תועה שכתוב בה עשו להם עגל מסכה מאותה תועבה הביאו לפני קרבן שנא' שור או כשב או עז. ונבוא לבאר המשך המאמר אך נקדים מאמר המשורר ע"ה (תהלים מ"ה) שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך וגו' ובת צור במנחה פניך יחלו עשירי עם וגו' לרקמות תובל למלך וגו' אשר רז"ל דרשו מאמר זה (ריש פ' לך) על אאע"ה והנה המשורר ע"ה דיבר הדברים ע"ד משל ומליצה. ונבין תחלה המשל ואח"כ נעמיק להתבונן בענין הנמשל. וגם אנחנו נבחור לקרב הענין ע"ד דמיון

(רא) משל לעשיר גדול שהי' צריך לקחת אשה וראה בתולה בעלת מעלות טובות אצל עני א' וקראה אל ביתו וידבר על לבה שיקח אותה לאשה אבל אמר לה כי הוא צריך תחלה ללמדה סדר ההנהגה הראוי לה עתה ואמר לה בתי דעי כי נפשך ריקה דלה ועני' ואביך עני ודל וכל משפחתך דלים רעבים וצמאים ובחוסר כל והי' דרכך להחניף את השכנים שתהי' רגילה אצלם בכדי שתוכל לשאול מהם דבר אם איזה כלי או מאכל ומשקה ושאר חפצים שלא הי' יכולת בידך להשיג ומהיום והלאה אין לך עוד לעשות כאלה כל כבודך שתשב בביתך כמאמר כל כבודה בת מלך פנימה ולא תצאי ממפתן חצרי וטירותי החוצה למען לא תהי' לי לשמצה. והנערה בשמעה נבהלה מאד ותאמ' אהה איך אוכל להיות שכולה וגלמודה כאסיר אל בור הן זה דרך ב"א להיות מעורב עם אנשים ויען ויאמר חלילה לי זאת לסגרך היום בביתי אשר לא תראה אדם עוד כאותם אשר בבתי כלאים החבאו רק ההבדל הוא כי מעתה לא יהי' דרכך להשכים ולהעריב לדפוק על פתחי נדיבים כמשפט הדלי כאשר היית מוכרח לעשות בראשונה ומעתה יהי' הדבר בהיפך כי כלם יהי' משכימים לפתחך זה לדרוש בשלומך ולהשתעשע עמך וזה יבוא וישאל ממך טובה יותר ממה שהיית שואלת ממנו. הנמשל דע כי אנחנו מוזהרים להיות מרוחקי' מטובות זמניות מדומיות ואין מהראוי אלינו לקחת מפרי עוה"ז כ"א ההכרח מה שלא יספיק בלעדו כמאמר כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל וכו' וכל ישענו וחפצנו וכל מחמדנו ראוי להיות כמאמר אחת שאלתי מאת ה' וגו' שבתי בבית ה' וגו' לחזות בנועם ה'. וכאשר תשים עינך ולבך תראה אשר הרבה מגדולי הצדיקים היו מוכללים בכל שפע טוב העוה"ז והעושר והכבוד הכל לפניהם