משלי יעקב קסו

ובהיפך כאשר יפלו במלחמה ונוקשו ונלכדו אז גם השר נשפל בעיני המלך. כן עם ב"י כאשר מתגדלים בא"י ובבהמ"ק צריכים הם למלך ושרים וכ"ג שופטים ושוטרים ושר הצבא. אבל בזמן החורבן ואנחנו גולים בארץ אחרת ביום הזה חסרנו כל אלה לא כהן ולא נביא לא שר ולא שופט. ומעתה נחקורה נא במשפט השרים הלוקחים פרס מאת המלך זה יקחו רק כל זמן שהם משרתי' את המלך אז יאכלו בלחמו יחגורו במלבושיו יתעטרו בתכשיטיו אשר לכסף לכסף לזהב לזהב אמנם כאשר נשלם לו זמן העבדות ויפטרהו ללכת לביתו אז מסיר מעליו הבגדים החמודים האלה והמה נשארים באוצר המלך אכן אם השר הזה עשיר ומעולם לא התעטר בתכשיטים רק משלו הי' הכל אז בצאתו לחפשי ודאי יקח לו בגדיו עמו. הנמשל לפי מה שביארנו לא נתן ית' גדולה לגדולי ישראל רק בעבור ישראל א"כ בחורבנן הוסר הנזר הטהור מעל הגדולים ונאבדו המתנות כהונה לזאת אמרו חז"ל על אהרן כי מתנה זו לנפש לא יטמא בעמיו לא הי' ענין תלוי כלל בהדור רק ביראתו הגדולה וזהו שאמרו מיראה שנתירא אהרן מלפני הקב"ה זכה ונתנה לו פרשה זו שאיננה זזה ממנו ולא מבניו וכו' היינו גם לאחר החרבן כי המעלה הזאת היתה משלו ומבחינתו העצמית לא מסבת הדור כי אהרן לא הי' צריך לילך אל בית אבל לזכור יום המיתה. וזהו בריתי אתו החיים והשלום היינו המתנה הנז' לנפש לא יטמא כי חיים הוא היפך המיתה וכן שלום היינו הגוף עם הנפש יתלכדו ולא יתפרדו ואמר הטעם מדוע יהי' זה לו ברית עולם ואתנם לו מורא ויראני היינו בעבור מוראו הטהורה לא בעבור הדור. ומפני שמי נחת הוא תמיד כן המעלה הזאת לא תפסק ממנו בשום זמן

קדושים יהיו לאלקיהם ולא יחללו שם אלקיהם כי את אשי ה' לחם וגו' הם מקריבים והיו קדש וגו' וקדשתו כי את לחם אלקיך הוא מקריב קדוש יהי' לך וגו'. ובהשקפה ראשונה נראים הדברים כפולים ומכופלים ולא כתבה התורה שפת יתר. אמנם יתבאר

(ר) במשל כי הנה כאשר יצוה השר על אנשי עירו לתת אל א' הגר עמהם כו"כ בכל שבוע לפרנסתו ופרנסת ב"ב יהי' הדבר קשה מאד בעיניהם לאמר אם האיש הזה מצא חן בעיניך להגדיל חסדך עליו מדוע לא תפתח לו אתה אוצרך ויקח פי שנים אכן אם השר הזה נבדל מעמו מאד אם בלשונו ואם בעסקיו כי הוא נכבד ויושב בחדרי משכיותיו עד כי אין לבוא שעריו לא להביא לפניו מתנה ואשכר וכן אין ביד מי לגשת אליו לבקש תשואו' חן והאיש הזה לבדו הוא יודע לשונו אשר על פיהו יכולים כלם להתקרב את פני השר אז לא יכבד עליהם משא פרנסת האיש הזה אבל יערב להם מאד להעניקו מברכת ידם כי נפשם יודעת מאד הטובה הנפלאה הנמשכת אליהם מסבתו כי יחיו בצלו. הנמשל עד"ז ממש בא הכתוב לבאר כי אם יקשה בעינינו את אשר צוה ה' אותנו על כ"ד מתנות כהונה בעבור שהכהן נשא חן בעיניו יעלה בלבנו קושית קרח ועדתו. אבל אם נעמוד על האמת כי אין ביכלתנו לא שיקובל הקרבן מידינו אליו ולא לקבל מידו ההשפעה אשר בו נחי' אז יבינו ויבחינו