משלי יעקב קסה

מתהפכים מעבר לעתיד או להיפך יאמר עליו ג"כ מלה המתהפכת להורות על ענין המדובר. וזהו דבר דבור על אופניו הוא מ"ש הנביא ע"ה (ישעי' מ"ב) מי בכם יאזין זאת יקשיב וישמע לאחור מי נתן למשיסה יעקב וגו' הלא ה' זו חטאנו לו

(קצח) למשל כי אם יאמר הרופא מומחה לא' אל תאכל שומים ובצלים וכדומה מדברים החריפים שמהם תבוא למחלה מסוכנת אם יאמין לו וימנע עצמו מלאכול ולא יחלה הנה תהי' השמועה לפניו כי הי' נזהר מן המקרה טרם בוא' אבל אם לא ישמע לדברי הרופ' ויאכל ויזיק לו אם אמנ' לא פעל הרופא מאומה באזהרתו אחר כי הסכל הזה לא עשה כדבר עצתו וקלקל לעצמו אבל עכ"ז הלא פעל אל החולה ב' דברים א' האמונה בדברי הרופא וידע מעתה מאין בא אליו מחלה זאת ב' כי אחרי הכשלו בעברו דברי הרופא אם עוד הפעם מזהירו הרופא על דבר הלא מהיום יהי' פקוח עינים יקשיב ויאזין ינצור וישמור כמ"ש רש"י ז"ל על מאמר אחרי מות שני בני אהרן וגו' השני זרזו יותר מן הראשון נמצא פעולתו לאחריו להבין אחר עברו על דבר הרופא ויחלה ויפול למשכב יחקור למפרע מאין בא לו מקרה זאת. הנמשל זהו מי בכם יאזין זאת יקשיב וישמע לאחור לאמר אחר שכבר באה עליכם הצרה הזאת להבין עכ"פ למפרע מי נתן למשיסה יעקב וגו' הלא ה' זו חטאנו לו והם הם השתי אמירות שרמזו ז"ל האמירה ראשונה להזהיר אותו תחלה שלא יעשה הרע פן ירע לו באחריתו ואם האמירה הזאת לא תספיק לו כי לא ישמע לדברי האזהרה אז מהצורך להמתין ואח"כ בעשותו הרע ויתחרט אז בהצר לו תאמר לו שנית ולא יותר ובהאמירה השנית אין מהצורך ג"כ להרבות לו דברים רק להזכירו לאמר וכי לא כך אמרתי לך. ומעתה הנה אופן הדבור הב' ענינו רק להפך הדבור מהעבר לעתיד לאמר הלא אמרתי אליכם אל תחטאו וגו' וזה רמוז במלת ואמרת מלה מהופכת מעבר לעתיד גם אתה תעשה מן העבר עתיד ותזכיר אליו ענין העבר

מדרש ד"א אמור אל הכהנים הה"ד (תהלים י"ט) יראת ה' טהורה עומד' לעד א"ר לוי מיראה שנתירא אהרן לפני הקב"ה זכה ונתנה לו הפרשה הזאת שאינה זזה לא ממנו ולא מבניו ולא מב"ב עד סוף כל הדורות ואיזה זו פ' המת וכו'. והדברים מפליאים מאד מה ענין ההפלגה במצוה זאת מיראה שנתירא וכו' למה לא זכה כך בכל הפרשיות כמו תרומות ומעשרות וכדומה ולמה דוקא בפ' המת הלא דבר הוא. אמנם יתכן בזה בהזכיר דבריה' ז"ל (ויקרא רבה ג') בריתי היתה אתו החיים והשלום ואתנם לו מורא ויראני ומפני שמי נחת הוא (מלאכי ב') בריתי הית' אתו החיים והשלום שהי' אהרן רודף שלום בישראל ואתנם לו מורא ויראני שקבל עליו דברי תורה באימה וביראה ברתת ובזיעה. דע כי כבר אמרו ז"ל (שמות רבה מ"ב) כשישראל עולין גדוליהן עולין עמהם וכשהן יורדין גדוליהן יורדין עמהם

(קצט) משל ממש ע"ד שר גדול אשר למלך כאשר ילך למלחמה וינצח ויצליח וכל חיל הלוחמים יתגדלו ויתעלו גם השר ההוא יעלה עמהם ובהיפך