משלי יעקב קסג

ההשפעה מידו ית' לידינו אז היינו יודעים ומכירים הטובה ומבחינים חסדי אבינו שבשמים. לא כן עתה שנפסקה חומת כו' ואין אנו זוכים לקבל ההשפעה אשר הקב"ה משפיע בכל שנה. אבל יעמדו רשעים וימלאו גרניהם בר ולחם ומזון וכל טוב אדונינו בידם הוא ואנחנו הולכים אחר סבות רחוקות לבקש מחיתנו. וזהו כי ריב לה' עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלקים בארץ. הנה הכתוב בעצמו מבאר הסבה המסבבת את הריב אשר לה' שהוא בעבור חסרון ב' דברים המחבבים אותנו אליו ית' ויעשו שלום במרומיו והם התורה הנקראת אמת וההשפעה הנקראת חסד וזהו כי ריב לה' וגו' והסבה כי אין אמת ואין חסד ולכן אין דעת אלקים בארץ. אמנם כל הדברים האלה אין בהם בנותן טעם על הריב אשר לה' עם יושבי הארץ אשר ההוראה במאמר זה כי שני צדדים מריבים זע"ז ואם כדברינו הריב הוא רק מאתו ית' עלינו וא"כ מה בידינו לעשות ובמה אנו מקניטים הודו ית'. וזה השלים ואמר אלה וכחש ורצוח וגנוב ונאוף וגו' ר"ל הלא ראוי הי' לקיים בנו מאמר חז"ל (ברכות נ"ח) די לעבד להיות כרבו ולהסתפק בחיי צער ואנחנו לא כן נעשה בימים האלה שכחנו כי בית אלקינו מקדש מלך עולמים ית' חרב בעוה"ר זה כמה ואין אנחנו משימים לב רק לפאר בתי מושבינו היכלי מגורותינו ותמיד כל היום שקידתנו להרבות הון בדרכים אשר אסרה לנו התוה"ק. וזה אלה וכחש ורצוח וגו' והרבה לספר גנות פרנסתינו משני פנים א' אלה הוא בין אדם למקו' וכחש ורצוח וגנוב וגו' יפול בין אדם למקום ובין אדם לחבירו כאשר יתנו מאכלים על השלחן והמאכל יהי' מצומצם לפי היושבים סביב השלחן ואז אם א' מהם ירבה לאכול אכילה גסה בע"כ יהי' הב' נשאר רעב. כן אנחנו בזמן החרבן הלואי שיתן לנו הש"י פרנסתנו בצמצום וא"כ מי האוסף עושר וגדולה ודאי גוזל הוא את אחרים כמאמר (ישעי' ג') ה' במשפט יבוא עם זקני עמו וגו' גזלת העני בבתיכם והוא שואל אמרו נא לי מה לכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו אבל אנכי יודע גם אם לא תאמרו לי. וזהו ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון וגו' כי בגובה רוחם היו צריכים לכסף הרבה להוציא על כמה מיני תכשיטין הנזכרים שם וא"כ בהכרח הם מקמצים על העני. וזהו שאמר כי ריב לה' עם יושבי הארץ וגו' כרובם כן חטאו לי כלומר אם רצונך לעמוד על חשבון חטאיהם עמוד וערוך חשבון עשרם וגדולתם שהוא כלו מלא חטאים. וזהו כרוב' כן חטאו לי וזהו אל תגזול דל כי דל הוא היינו לא שלקחתי מידו כלום רק מה שהוא דל וחסר לחם הוא אצלך גזלת העני וגו'. והבן

ביאור יפה ונעים מהרב מוה' חיים ר''ז נ"י במאמר (סוף מכות) רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות

(קצז) משל לעול ימים עלה על לבו לעשות לו מסחר ונסע למרחקים להביא סחורה משם ויהי כבואו שמה מצא שם את דודו ומסרפו. ויספר לפני דודו כי בא למקום זה לקנות סחורה והנער הלך לבית מלונו ודודו זה הלך בלט אל האורגים הסחורות האלה והודיע אותם לאמר כי בא סוחר לפה ומלונו אצל פלוני אלמוני לכן מהרו לכו אצלו והוא יקנה מידכם