משלי יעקב קנח

קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם. ילקוט אמר הקב"ה לישראל הואיל והקדשתי אתכם לשמי עד שלא בראתי העולם לפיכך היו קדושים כשם שאני קדוש

(קפט) משל לעשיר בעיר קטנה ולו בת יחידה וגמר בדעתו ללכת ולתור בארץ לבקש לו חתן מופלג עד כי בא אל הישיבה הגדולה אשר במרחקים ויבקש את פני ראש הישיבה לאמר הרבה עלי מהר ומתן ואני אתן ככל אשר יצוה אדוני עלי רק לבחור לי חתן כחפץ לבבי ויאמר אליו ראש הישיבה אם תפזר בעבורו כך וכך הנה לפניך חתן והוא הטוב והמעולה מכל בני הישיבה אם בשכלו הזך ואם בהתמדתו כי לא יכבה בלילה נרו ויקחהו אל ביתו ונתן לו בתו אח"כ ראה העשיר כי הוא מתעצל בלמודו ולומד בבהמ"ד אך שעה א' או ב' ביום והי' מתמרמר עד מאד וקרא את חתנו והוכיח אותו ע"ז. ויען החתן ויאמר שאל נא את השמש אם א' מכל בני העיר פותח ספר פעם א' בחודש עכ"פ בלתי אני לבדי גם שאני מתעצל עכ"פ לא יעבור עלי חודש או שבוע בלא עסק התורה מעט וגם אם לא אלמד כל ימי ואשכח מה שאשכח עכ"ז יהי' נשאר בידי הרבה יותר מאשר תמצא בכל בני העיר הזאת. אז אמר לו חותנו תדע בני כי לא על דעת כן לקחתיך לחתן לא לקחתיך בעיר הזאת בעבור היותך ממעולה בין כלם זכור נא כי הלא לקחתיך מישיבה של מעלה בהיותך בין אנשי המעלה ושם היית המעולה והמחודד והמתמיד המצוין א"כ לא אסתפק עתה כאשר אראה אותך מעולה ונבחר בין בחורי העיר הזאת. אכל בע"כ צריך אתה להיות מתמיד כאותו אשר שמה בין אנשי קודש נקרא מתמיד כי שמה לקחתיך ושמה בחרתי בך. הנמשל זאת היא טענת הקב"ה נגד ישראל הרוצים למצוא חן בהצטרפות ערכם מול הפחותים והכופרים אמר הקב"ה לישראל לא כן הדברים הואיל והקדשתי אתכם לשמי עד שלא בראתי העול' בטרם נראו הפחותי' והשכורים האלה על פני המציאות הנה מאז ומקדם קדשתי אתכם לשמי וא"כ היו קדושים כי קדוש אני כשם שאני קדוש ר"ל בלי הצטרפות נגד הזולת

במדרש (ריש פרשתנו) גם בגמ' (ברכות ס' ב') חסד ומשפט אשירה אם חסד אתה עושה עמי אשירה בין כך ובין כך לך ה' אזמרה ר' שמואל בר נחמני אמר מהכא בד' אהלל דבר באלהים אהלל דבר וגו' ורבנן אמרו מהכא ה' נתן וה' לקח. וראוי להתעורר בכוונת כל אחד בחלופי המאמרים אשר הביאו והקרוב לומר כי כל אחד המציא טעם אחר על חיוב קבלת היסורין באהבה. ונבאר דבר דבור על אופניו. הנה ר' אחא הביא מאמר חסד ומשפט אשירה וגו' ביאור זה דע כי כבר אמור עם הספר קול יעקב ביאור מאמר (שיר ז') מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים לאמר כי מדות הקב"ה אינם כבו"ד

(קצ) למשל מדת בו"ד אם א' אוהב את רעהו הנה הנאהב אינו משתעשע באהבת האוהב בעצם כ"א בפעולות הבאות ע"י אהבתו אותו היינו שהאוהב גמלהו טובות גדולות לפי אהבתו אבל אם ידע הנאהב שלא תבואהו