משלי יעקב קנט

תבואהו שום טובה מהאוהב אז לא ישמח באהבתו כל מאומה. וכן אם יראה האדון את עבדו כי לבו שלם עמו לאהבה אותו אבל הוא עושה מלאכתו רמי' ובעצלתים אז לא יחשב בעיני האדון אהבת העבד כלל כי מה חפצו באהבתו אם לא תמצא שום פעולה טובה מאהבתו זאת. אבל בין ישראל לאביהם שבשמים לא כך היא המדה כי הקב"ה חושב למצוה את אהבתנו אליו אף שלא תצמח לו שום טובה מאהבה זאת. כמאמר (דברים ו') ואהבת את ה' אלהיך. וכן אהבת הקב"ה עלינו הוא ג"כ מתוקה וערבה לנו מבלי שום תולדה יצמח מזה והנ"מ בזה אם לפעמים יעשה הקב"ה כפי מה"ד ומוסר את הצדיק אשר כל זה הוא מסבת אהבתו את הצדיק כמאמר כי את אשר יאהב ה' יוכיח אין מקום אל המקבל היסורין שישתנו פניו ושלא יקבלם בשמחה אחר אשר מקור השמחה לא נשתנה והוא האהבה מאת ה' אליו. וזהו חסד ומשפט אשירה אם יעשה הקב"ה משפט מצד החסד שלו עליו אשירה. ומ"ש חסד ומשפט הוא"ו היא נוספת ויש כזה רבים במקרא. ולכן לא אמרו במדרש שלפנינו אם משפט אתה עושה כמו שאמרו תחלה אם חסד אתה עושה עמי להורות שאינו מדבר מענינים נפרדים זמ"ז כי אם החסד והמשפט שניהם ענין א' ואצלו ית' הוא חסד ואצל המקבל הוא דין ומשפט לכן יחייב לקבלו בשמחה. רשב"נ הוסיף ענין אחר

(קצא) משל א' בא לבית אכסניא וישלם שמה בעד מאכל בשר שישלחו לו משם אל מקום פ' ואח"כ שלחו לו ירק ולא בשר. הנה לא נעשה רצון הקונה בזה כל מאומה כי רצונו הי' לאכול בשר. אמנם אם א' בא אל חנות גדולה ואמר אל הסוחר שיכין בעבורו בכל יום מין סחורה יקרה של משי והוא יסבב בעיר למכור לאחדים להרויח פרנסתו פעם בא אליו ונתן לו סחורה של צמר גפן והלך ומכר את זאת והרויח כרצונו וחפצו הנה גם כי הסוחר שינה בו עכ"ז אליו אין שום נ"מ מזה אחר כי נתמלא כוונתו והרויח בזה כמו בזה. הנמשל החפץ בטוב העוה"ז למען יתעדן בעוה"ז א"כ אם הקב"ה משפיע עליו יסורין הנה הגיע לו נגע תחת עונג. לא כן הצדיקים כאשר יבקשו הם טובה אין כוונתם רק למען יגיעו על ידה לשלמות עבודתם לאור באור פני מלך חיים א"כ גם אם הקב"ה ישלח עליה' יסורין והם עומדי' בנסיונם יגיעו ג"כ עי"ז לרב טוב הצפון ובין כך ובין כך נתמלא סאת מבוקשם וזהו בד' אהלל דבר רק על דבר הפעול' הנמשכת מהטובה ובאלקי' אהלל ג"כ אהלל דבר על הפעולה הנמשכת מהדין ופעולת שניהם הלא אחת היא ע"כ גמרתי אומר בין כך ובין כך אהלל דבר על דבר טובה שיגיעני עי"ז. ורבנן אמרי מהכא ה' נתן וה' לקח

(קצב) משל אב ובנו נסעו בדרך ויהי כאשר ישבו לאכול אצל בעה"ב א' הי' הנער עלז ושמח מאד כאשר ראה מביאי' קערה על השלחן עם מטעמים וכאשר היו מסלקין הקערה מעל השלחן הי' מצטער מאד אמר לו אביו מפני מה בהיותך בביתי ואמך מסלקת הקער' אין אתה מצטער בשום פעם. ויען ויאמר מה זה תשאלני מבית אמי כי בבית אמי היא המביאה הקערה