משלי יעקב קנו

ישתה ולא ימדוד שיעור אכילתו כי הוא יכניס לתוך מעיו כמה שיכניס והוא בריא אולם לא כ"כ מהרה יתראה בו כי הזיק לו איזה מאכל או משקה וצריך להקיאו. אמנם אם יזדמן אל האיש הזה כי העמיס את בטנו משא לעיפה במאכלים רעים וגסים עד כי חלה ונפל למשכב. הנה מהיום הזה והלאה הלא כל השמירות אשר יצטרך הרך והענוג יצטרך גם הוא כי אחר אשר כבר חלה וקלקל את מעיו הלא גם כף א' יתירה אם יקח ישחית נפשו בה ויפול לסכנ' גדולה. הנמשל כי א"י בימים הראשונים היתה ארץ בריאה וחזקה אמנם העמי' אשר ישבו בה השחיתו העמיקו סרה עד כי תקיא הארץ את יושבי' וכאשר באו ישראל שמה הלא באו אחר אשר כבר נחלה ונתקלקל טבע הארץ וא"כ מהצורך עתה להיות זריזים להשמר גם מכף אחת קטנה כמשפט שמירת החולה כי במעט קט תתעורר מחלתו לקדמות' ויתחיל עוד הפעם להקיא. וזהו שהציע הכתוב אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים ר"ל עם כל המעשים ותטמא הארץ ר"ל נחלה כח טבעה ואפקוד עונה עלי' ותקיא הארץ וגו'. וא"כ תדעו מעתה ושמרתם אתם את חקותי ואת משפטי ולא תעשו גם מכל וגו' ר"ל גם מקצת מן התועבו' האלה והשלים ואמר ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות וגו'. והוא לבאר ההתנצלות לבל יפול לבב ישראל להתאונן ולהתרעם על הירוש' הזאת למה הורישנו ה' ארץ חולאה ומקולקלה עד שנצטרך אנחנו לשמירה גדולה ויתירה למה לא עשה עמנו כמאמר המדרש (במדבר כ"ג) אמר הקב"ה יכול הייתי לברוא לכם ארץ חדשה כו' ע"ז בא הכתוב להשיב ולומר ושמרתם את משמרתי וגו'. וכמו שנבאר והוא בהזכר עוד מאמר (קדושים כ') ולא תלכו בחקות הגוי אשר אני משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקוץ בם ואומר לכם אתם תירשו את אדמתם וגו'. ואמתיק הענין

(קפז) משל עשיר א' הכניס בתו לחופה ולבסוף ראה בחתנו כי רוח זנונים בקרבו זולל וסובא משחק בקוביא יושב בבתי משתאות ועושה כל מה שלבו חפץ וימר לו מאד. ובתו גם היא תתמרמר במרת נפש עד כי גרשוהו בג"פ והשיאה אבי' אל איש אחר והאיש הזה לא הי' בעל מעלה בלתי כי גם החסרונות אין בו וכל דבר עולה לא נשמע עליו והית' אוהבת אותו מאד אך מנהגה הי' להזהירו בצאתו מביתו שלא יתמהמה ויבוא מיד לביתו כי היתה דואגת תמיד אולי הלך גם זה אל המקומות שהלך בעלה הראשון וכן הי' דרכה לחקור איפוא היית ואנה הלכת והי' מצטער ע"ז בפני חותנו וכדי לפייסו אמר אליו חותנו האמין לי כי בתי אוהבת אותך רק על דברים אלה אל תתמה כי רעיונה יבהלוה בזכרה מעשי בעלה הראשון היא דואגת גם עליך התחיל האיש מתאנח מאד לאמר הה מה עשיתי שנשאתי אשה שכך עלתה לה מוטב הי' לי לישא בתולה איש לא ידעה ולא היתה חושדת אותי מדברים כאלה אמר לו חותנו למה לא תבין כי הדבר בהיפך כי אם נשאת בתול' לא הית' אוהבת אותך בעבור העדר מעשים רעים כי לא שמעת מעולם להלל את אדם במה שאינו גנב וגזלן ושיכור כ"א בזאת יתהלל המתהלל בקנין מעלו' השלמות ואתה מה קנית מן השלמות המעלות אין לך מהם כל מאומה וא"כ ראה גם ראה עתה