משלי יעקב קנה

מעצמם מבינים כל אלה עכ"ז מה שיעשו לא יעשו רק בעבור לשמוע בקול ה' ותהי' יראתו על פניהם. אכן אחר העגל כי חזרה הזוהמא ולא ידעו ולא הבינו עוד צורך התורה כי נתעלם מהם סוד הנפש א"כ איככה ישיגו כי המצות המה חיי הנפש. זהו שאמר להם משה אבדתם נעשה ר"ל נאבד מכם כח נפלא לעשות ע"י הערת עצמיכם לכן לכל הפחות שמרו נשמע היינו עכ"פ מצד כי ראוי ונכון לשמוע אל מצות האדון ית"ש. ומעתה דע כי זה ההבדל ג"כ בין החקים ובין המשפטים כי בחקים לא נופל מאמר עשי' כ"כ אחר שאין אנחנו יודעים טעמם וסגולתם ופעולתם רק שמיעה כשומע בקול אדוניו. ובמשפטים יתכן יותר מאמר עשי' כי האדם יתעורר מעצמו לעשייתם א"כ יפה דייק הכתוב עשי' במשפטים ושמירה בחקים את משפטי תעשו ואת חקותי תשמרו וגו' והמשיך ואמר ושמרתם את חקותי ואת משפטי וגו'. לכן יפה פי' רש"י ז"ל ליתן שמירה ועשי' לחקים ושמירה ועשי' למשפטים להורות כי באמת חוב על האדם לראות שיהי' גם במשפטים שמירה היינו לקיים אותם רק בעבור כי הקב"ה צוה כן ולשמרם ממורא אדוניו ית' ובחקים יש לי להאמין כי גם המה לטובתינו גם כי אין אנחנו מבינים טעמם

אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם ותטמא הארץ ואפקוד עונה עלי' ותקיא הארץ את יושבי' ושמרתם אתם את חקותי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבות האלה וגו' כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ. הכתובים האלה ראוי להתבונן בהם מאד כי בהשקפה ראשונה הלא יתחמץ לבב אנוש מדוע החמיר עלינו הכתוב בעונשים יותר ממה שנענשו הכנענים כי הם לא נענשו עד כי עשו את כל התועבות כמאמר כי בכל אלה נטמאו הגוים וגו' ואותנו הזהיר ולא תעשו מכל וגו' מה שיורה גם על המקצת והשלים מאמר כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ וגו' שמורה שלא התחייבו עד כי עשו כלם וזה צריך טעם כי ישראל אשר הרקנין שבהם מלאים מצות כרמון וכאשר יעברו הם גם על חלק מהתועבות יהיו קרובים אל העונש יותר מהכנענים. ומלבד כל זה ראוי להתבונן למה לו על הכתוב להביא ראי' להעונשים להציע ולומר כי בכל אלה נטמאו הגוים וגו' מי לא האמין לדבריו ית'. ואחר התבונו' יתבאר מאד איך שהתורה בעצמה נתנה טעם לדברים שאנחנו קרובים אל העונש יותר מהכנענים. וזהו

(קפו) למשל כי בהתבונן בבני אדם הנה הם מתחלקים לב' סוגים יש שיהי' רך המזג וענוג מאד באכלו ישאל תחלה מה יתנו לפניו כי לא כל מאכל טוב לו ולא כל משקה ראוי לו וגם המאכל והמשקה הנאות לו אוכל במדה ובמשקל כי אם יוסיף לאכול מעט מכדי שבעו ישחית נפשו וכן בנסיעתו ישאל תחלה על האויר הנמצא עתה וכאשר יהי' האויר משונה מעט לא יצא החוצה. ויש היפך מזה כי יש חזק בטבעו כאשר יצטרך לנסוע לא ישאל מאומה לא יעצרנו הגשם השלג והקרח הנורא הוא יאחז דרכו וכן באכלו לא ישאל על המאכל כי יאכל מכל מאכל אשר יאכל מכל משקה אשר ישתה