משלי יעקב קמח

הקצב נותן לו עצמות קטנים וימלא אמתחתו עצמות ועשה בהם חשבונות רבות ויהי בהגיע עתו עת דודים ויקח אותו עשיר א' ויהי לו לחתן וילבישהו והספיק לו כל מחסוריו כמשפט בני הקצינים. פעם הי' העשיר מטייל עם הנער וראה הנער לפניו עצמות קטנות מונחים באשפה וירץ וילקטם ויאסוף אותם אל חפניו וישאלהו חותנו מה לך ללכת במקומו' המטונפות כאלה להרים עצמות מהאשפה השיב ואמר כי הוא צריך להם לחשבונותיו כמשפטו מנעוריו. אמר לו העשיר כל זאת בהיותך בבית איש עני. אבל עתה הלא אתה בבית איש עשיר יש לאל ידך לעשות חשבונותיך במטבעות זהב וכסף ואני אתן לפניך כחפץ לבבך. הנמשל כי הנה כבר אמר החכם ע"ה (קהלת ח') כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא אשר ע"כ אמרו (חגיגה ה' א') כל שאינו בהסתר פנים אינו מהם כי מי יאמר זכיתי לבי כו' רק ההסתר פנים יזדמן על כמה דרכים יש אשר יגיענו עונשים קשים רעות רבות ח"ו. ויש יתיסר בענין קל עד כי חז"ל אמרו (ערכין ט"ז ב') עד היכן תכלית יסורין תנא אפי' הושיט ידו לכיס ליטול שלש ועלה בידו שתים אשר לכאורה אין נ"מ בדבר כי מאן דכאיב לי' הוא יודע מכאוביו. אבל האמת כי חז"ל באו לבאר כי יען וביען אין אדם צדיק בארץ שיחי' בעולם בלא יסורין שהמה מכוונים מאתו ית' להישירו ולהשלימו להעלותו ממדריגה למדריגה שלמעלה ממנה ועכ"פ ראוי שיהי' הבדל בין עובד ה' לאשר לא עבדו גם רי שניהם נדונים ביסורין כי היסורים יזדמנו בכמה מדריגות מתחלפות יש נתיסר עד שהוא עני וכואב הוכח במכאוב על משכבו ויש איש עשיר שבע ודשן וכאשר יחסר מידו איזה דבר ולא ימלא רצונו יתן אל לבו כי זה לו למזכרת אשר מלמעלה מעוררים אותו לפשפש במעשיו ע"כ אמרו בדרך כלל רל שאינו בהסתר פנים אינו מהם כי מי אשר הקב"ה בוחר בו הוא מקיים בו ואוהבו שחרו מוסר רק חקרו עד היכן תכלית יסורין ר"ל שלא יחסר לצדיק חפץ לבבו מלא ברכת ה' ועכ"ז יתקיים בו ואוהבו שחרו מוסר. לזה אמרו אפילו הושיט ידו כו' גם דבר קטן כזה נחשב לו ליסורין כי גם עי"ז יתעורר ויזכור לעלות למדריגה הראוי' ואין מהצורך להקיצו במהלומות בכשיל וכלפות בנגעים ומכאובו'. וזהו מאמר המדרש נכונו ללצים שפטים כי לפי גסות ענינם מהצורך להעירם במהלומות. משל למטרונה כו' אמר לה המלך אלו לעבדים כו' אבל אתה אם לפעמים יהי' בלבי כעס עליך די לי אם אגרע מאכל א' ממאכלים אשר הכינותי לפניך לאכול ולשתות ולשמוח. וכן אמר משה לישראל והבן

ועם דרכנו יתבאר יפה מאמרם ז"ל במדרש (סוף פרשתנו) והי' בעור בשרו לנגע צרעת לפי שבעה"ז הכהן רואה את הנגעים אבל לעתיד אמר הקב"ה אני מטהר אתכם הה"ד וזרקתי עליכם מים טהורים וגו'. ונקדים מאמר (שמות ט"ו) כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך. ורבים מתפלאים אם אין מחלה רפואה למה. והנראה ע"ד מאמר (ירמי' י"ז) עקוב הלב מכל ואנוש הוא מי ידענו אני ד' חוקר לב ובוחן כליות ולתת לאיש כדרכיו כפי מעלליו ויבואר הכל ע"ד דמיון: משל