משלי יעקב קמו

כשהוא יוצא יוצא מלא גללין וכל מיני סרוחין והכל מחבקין אותו ומנשקין אותו וביותר אם הוא זכר. והמאמר הזה אומר הבינני אמנם נבין ע"ד מליצה

(קעד) משל לעשיר גדול הי' לו בן ונתן עיניו לשדך אותו עם בת עני וכאשר נתועדו יחדיו לגמור השידוך התנו ביניהם שלא יקפידו זע"ז בענין ההתחייבות שיתן כל א' לפי כחו העשיר כפי עשרו בגדים חמודים ומפוארים כיד ה' הטובה עליו וזה יתן לבתו בגדים פחותים כפי יכלתו הפחותה ולא יתקנאו זב"ז ועל אלו האופנים התקשרו בקשרי התנאים. וזה עשה לבנו בגדים יקרים נחמדים מאד וזה עשה לבתו בגדים פחותים כפי דלת ערכו ועשו חתונה. ויהי כי ארכו הימים אל הזוג שכחו את אבותיהם ובית מולדתיהם והם יושבים ומביטים זע"ז ביום טוב ביום החג אשר אז דרך האנשים להחליף שמלותם ונתקנאו זב"ז ותאמר אליו מה לך אשי הלא לבשר א' אנחנו מדוע אתה תלבוש בגדי חן וכבוד ואני בבגדים פחותים כאלה עד כי בסבת הקנאה באו לידי שנאה ופירוד לבבות ויודע ברחובות קרי'. בא זקן א' ואמר להם אתפלא מאד עליכם איך שכחתם ואיך לא תשימו עין ולב אל מחצבתכם אל מקבת בור נקרתם היינו מי ומי אבותיכם של כל או"א אשר כל א' הכין לבנו כפי יכולתו וכחו אשר אם זאת תשימו על לב בכל עת אשר תשלחו יד אל בגדיכם ללבוש אז תסיר השנאה מלבבכם ולא תעלה עוד על רוחכם. הנמשל כאשר יראה האדם ויביט על הדברים המשיגים אל הגוף צרכיו ועל הכחות המשיגות והמביאות אל הנשמה את אשר היא מבקשת הם כיתרון אור מן החשך זה בא בכח טומאתו מלא שקר ומרמה ודמיונות כוזבות. ואלה מזה מן המקדש יצאו ויבואו ממעין היוצא מבית ה' ע"י כחות קדושות וטהורות ע"י יועצים נאמנים ותתן חלילה דופי לאמר מה זאת עשה אלקים לנו השליט בגופנו מדות רעות ודמיונות שוא ומדוחים להדוף ולגרש אותנו מהסתפח בנחלת ה' לאהוב השקר ולשנוא, האמת הלא תענה ותשוב על הדברים האלה חלילה לאל מרשע ומעשה ה' צדקו יחדיו אבל כחות מנהיגי הנשמה הם כלם על אופן שנבראו רק מנהיגי הגוף הם תולדות שנתחדשו אחר הבריאה ע"י הנחש וזוהמתו שהטיל בחוה בעסקו עמה והאדם הסכים על דברי' ונתמזגו גם בו הכחות הרעות האלה. וא"כ כל מה אשר תמצא השגה טובה ותמימה היא מהבריאה מנהגת על משפטה הראשון שהכין לה בורא ית' וכן העקלקלות והעקמימות נתחדשו וילכו ע"י כחות המחודשות כמאמר (משלי ג') כי תועבת ה' נלוז ואת ישרים סודו כי הנלוז הוא סר מדרך הישן אל החדש ואצל ישרים נשאר סודו אשר נתרשם בה מאז ומקדם וכמה רמז על הדברים האלה אליהו בן ברכאל כמ"ש (איוב ל"ו) אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק כמו שאמר הזקן אל הזוג הנ"ל זכרו נא מאין באתם מי אביך ומי אבי' וזהו אשא דעי למרחוק כלומר אזכור יקר בחי' האדם שהי' בה בעת הבריאה קודם החטא ועי"כ ולפועלי אתן צדק כי הנני רואה מעשי ה' יחדיו הם תמים וישרים רק האדם עשה מעצמו מה שעשה אבל מאתו לא תצא הרעות. וזהו ואומר עד פה תבוא ולא תוסיף ופה ישית בגאון גליך. ובא מדרשם ז"ל בעון גלוליך לפי שהולד הזה כשהוא יוצא יוצא מלא