משלי יעקב קמה

אשר ממשלתו היא בנשמתו הטהורה שהיא שולטת על כל חלקי הבריאה א"כ גם על החי' תעלה ממשלתה. לא כן האדם אשר לא הגיע למדריגה להיות מושל רק נמשל היינו משועבד אל התאוה השולטת והמושלת עליו אז כל הברואים שולטין בו כמאמר והי' כל מוצאי יהרגוני. וגם החי' תשלוט בו והאדם לא יוכל לטעון ולומר הלא אדם אנכי כי החי' אמרי' תאמר מה לי בזה כי אתה אדם הלא כבר פשטת את כתנתך כתונת הפסים והורדת עדיך מעליך להיות ארח לחברה עם מעשה הבהמה והחי' אז המשפט שתמשול החי' בו. וזהו נמשל היינו אם הנפש נמשל מן הגוף המושל אז משפטו כמשפט הגוף שהוא מתולדתו כחומר הבהמה וצורתה לכן נדמה אל החי' ג"כ כבהמה והבן

טעם מספיק על ענין מאמרם ז"ל (סנהדרין צ"ט) כל הנביאים לא התנבאו אלא לימות המשיח אבל עה"ב עין לא ראתה כו'. כבר התעוררו ע"ז רבים חקרי לב אשר בקשה נפשם להבין טעם העלמת גמול עוה"ב עד שנא' עליו עין לא ראתה. אכן נאמר כי הערכת והפלגת דבר מדבר יהי' על ב' פנים או שהאחד גרוע מחבירו או שהאחד מעולה מאד

(קעג) למשל אם תבוא אל חנות ושם סחורה אינה מופלגת בחשיבות וגם אין לה חסרון וחנות אחת מוכרת סחורה מלאה חסרונות ודאי ראוי לקנות אותה שאין בה חסרון ולפעמים יזדמן שיהי' להב' סחורה מעולה מאד כלולה בהוד ויופי אז ג"כ ראוי לקנות את המעולה מפני רוב חשיבותה גם כי הסחורה אשר בחנות הא' היא סחורה טובה אין בה שום חסרון אבל המעלות והשלמות אשר בהסחורה הב' אין לה ובע"כ מחויב הסוחר להעיר את לב הקונה להגיד לו היתרון העצום אשר בסחורתו ולשבח לפניו מעלותי' כי לולא כן למה לא יקנה מסחורה ראשונה שאין בה שום מהחסרונו' אבל אם לא' סחורה גרועה ופחותה עד מאד מלאה חסרונו'. ואל הב' בהיפך סחורה מעולה כלולה בכל המעלו' א"כ יזכה השני הזה מב' צדדים שיקנה הקונה רק אצלו והתבונן כי הוא אין מהצורך לו לשבח סחורתו בפני הקונה ולהציע לו חשבון מעלותי' כי הלא גם מבלעדי הפלגת חשיבות מעלותי' ראוי אל הקונה לקנותה ולא לקנות אצל הסוחר הא' מפני כי אצל השני אין גם חסרון א' מהחסרונו' אשר בסחורת הסוחר הא'. הנמשל אם הי' העוה"ז טוב והעוה"ב יותר טוב הי' הקב"ה מראה אלינו טוב עוה"ב והפלגת חשיבותו למען אשר לסבת הפלגת טובו ומעלתו יפנה האדם לעמול עליו ולהשיגו. לא כן אחר כי העוה"ז הוא מעות לא יוכל לתקון והעוה"ב טובו ונועמו לאין חקר. א"כ מה לו להקב"ה לגלות לנו ולשבח לפנינו מעלת העוה"ב אחר אשר גם מלבד הפלגת טובו ומעלתו ראוי לברוח אל התורה בעבור להנצל ממקרי העולם הזה

במדרש ד"א אשה כי תזריע הה"ד (איוב ל"ח) איפה היית ביסדי ארץ וגו' מי שם ממדי' וגו' ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא כשם שיש דלתות לבית כך יש דלתות לאשה וגו' ואומר עד פה תבוא ולא תוסיף אלו שלשה חדשים האחרונים ופה ישית בגאון גליך בעון גלוליך. לפי שהולד הזה כשהוא