משלי יעקב קמא

ולא תהי' חטאת החטאים גדולה לכן סיבב לנדב ואביהו שהי' חבובים מאד בעיני אלקים ואדם אשר ביום החינוך עצמו נפגעו בעבור דבר קטן והמדה"ד לא נשא פני אהרן הכהן ולא בית המקדש הגין עליהם הנה על זאת אמר ית' בקרובי אקדש ועי"כ ועל פני כל העם אכבד. ונמתיק הדברים עוד

(קסז) משל לשני אחים דרים בעיר גדולה א' עשיר ובעל נחלה גדולה שהי' מתפרנס בריוח ממנה כמשפט קציני עם והשני הי' לו בית קטן נחלה דלה מאד והי' מתפרנס בדוחק. לימים נשרף בית העני ולא נשאר ממנו כ"א אוד מוצל מאש והי' כל עובר עליו ישרוק על רוע מזלו לאמר במה יתפרנס זה העני מעתה ובעבור גודל החמלה על עניו ומרודו נכמרו רחמים עד כי כל הבא הי' נותן לו איש איש אשר נדבה רוחו עד כי קבץ על יד הון רב לימים אמר לו אחיו העשיר בנה לך בית כמוני ותתפרנס ממנו בריוח ויאמר לו חלילה מלבלע נחלת ה' אשר נתן לי רחמים וחנינ' אצל כל עובר ושב ורואה חורבן ביתי אשר מזה ארויח יותר ממה שתשיג ידך הכנסה מבית גדול שלך העומד קיים. וזהו שהשיב משה עכשיו אני רואה שהמה גדולים ממני וממך כי עתה אחר אשר קרה להם כזאת כמה גדולים הם עתה בזכות היראה והפחד אשר הפילו על כל ישראל. וזהו נורא אלקים ממקדשיך ממקודשיך וישוו עתה הקרי והכתיב לכוונה אחת

מדרש שם בסמוך ר' יצחק פתח נמצאו דבריך ואוכלם ויהי' דבריך לי לששון ולשמח' לבבי כי נקרא שמך עלי ה' אלקי צבאות (ירמי' ט"ו) א"ר שמואל בר נחמן זה הדיבור נאמר למשה בסיני ולא נודע לו עד שבא מעשה לידו כו' סבור הייתי או בי או בך כו' ועכשו שני בניך גדולים כו' אהרן שתק וקבל שכר כו'. הנראה בתכלית כוונת המאמר עם מה שנציע עוד מאמרם ז''ל במקום אחר (ויקר' רבה כ') ר' יודן פתח אם על פיך יגביה נשר (איוב ל"ט) אמר הקב"ה לאהרן על מימר פומך הייתי משרה שכינתי על גבי הארון. משם חפר אוכל משם הי' נוטל אוכל של כל ימות השנה למרחוק עיניו יביטו מראש השנה הי' יודע מה בסופ' ואחר כל השבח הזה ואפרוחיו יעלעו דם ראה אפרוחיו מנענעין באדמה ושתק אלא ובאשר חללים שם הוא באשר חללים נדב ואביהו שם הוא השכינ'. ולבוא אל הביאור נחזור אל דברי המשל הנ"ל (סי' קס"ו) כי השר ההוא אחר בנה העיר וככלותו את כל המלאכה בכל מיני פאר ויופי לא מצא שם מים ויחפור בארות רבות ואין בהם מים וישלח אחר אומן חכם אולי חכמתו תעמוד לו למצוא מעין ומקור מים נאמנים כי לולא כן תהי' כל מלאכתו לריק ויבוא החכם וילך הנה והנה בכל פינות העיר. ויאמר אל השר דע אדוני כי בצד זה אוציא לך מים ואחר ימים תראה אותם וזה לך האות שהם מים נאמנים אשר לא יכזבו כי בבואם יבואו ברעש גדול עד כי יוכלו לפרוץ פרץ גם בחומה נשגבה ויאמר אליו השר על פחד החומה לא אדאג ואבל דאגתי מי יתן ואראה אם כנים דבריך ואשיג מים להספיק לאנשי העיר והאומן הזה עשה בחכמתו מה שעשה עד כי לימים אחדים עלה הפורץ פרץ מים כבירים שוטפים עד כי פרץ נחל מעם גר ויהרוס בית חומה גבוה והפילה לארץ ויבוא בעה"ב פני