משלי יעקב קלא

בסליחות לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך כדלים וכרשים דפקנו דלתיך

(קג) משל לסוחר מוכר סחורתו להרבה אנשים ובהגיע הפרעון אשר קצב להם הוא נוגש אותם לשלם לו חובותיו במטבע הראוי אליו ולא יקח מאחד מהם מטבע חסר ממשקלו. ופעם א' קרה מקרה לא טובה אל א' מבעלי חובותיו אשר בעירות הקטנות שנתדלדל מאד ועכ"ז התחזק בכל כחו לשלם את חובו ובהגיע זמן הפרעון ושמע כי הסוחר בא אל העיר לגבות חובותיו ומשרתו הולך וסובב בעיר לקרוא את בע"ח כלם הלכו אל הסוחר והוא לא אבה ללכת כי אמר בלבו הסוחר בא ממרחק ואין אתו יודע מאומה ממצבי השפל וגם כי אשלם לו את אשר מצאה ידי הנה הוא ידקדק עמי כאשר בימים הראשונים שהייתי עשיר לכן לא רצה לשלם לו עד אשר יבוא לביתי ועיניו יראו שפלותי ואת דלותי אז ישא פנים על חסרונו ולא ידקדק עמי. וזהו אל תזכר לנו עונות ראשונים כלומר כדרכך להקפיד שיהי' מעשינו שלמים מכל צד בלא שום חסרון כמאמר (תהלים נ') וסביביו נשערה מאד רק מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד וכל מה שתמצא בידינו קבל ברחמים וברצון. וזהו מה שאנחנו מקדימים לומר בימי הדין והחשבון לא בחסד ולא במעשים באנו רק כדלים וכרשים וגו' וא"כ לפי דלות ערכנו ראוי לקבל מידינו כל הנמצא. [אמר המלקט אחרי רואי היתה לי עדנה למצוא טעם מתוק מדבש למה אל קין ואל מנחתו לא שעה ה' אף שרש"י ז"ל פי' שם (בראשית ד') יפה. אולם עוד לאלקי מלין כי לכאורה מאמר הכתוב והבל הביא גם הוא וגו' תיבת הוא משולל ההבנה כי די לו לומר וגם הבל הביא וגו'. אכן לפי דרך המחבר ז"ל תיבת הוא כמטרה לחץ והבל הביא גם הוא פי' שהביא גם את עצמו עם שפלותו ודכאת רוחו לכן שעה אליו ית' כמבואר]

בירושלמי (יומא פ' יוה"כ) אמר רב ביבי בר אביי כיצד אדם צריך להתודות עיוה"כ צריך לומר מודה אני כל רע שעשיתי לפניך בדרך רע הייתי עומד וכל מה שעשיתי לא אעשה עוד כיוצא בו הה"ד יעזוב רשע דרכו כו'. הנה אף אמנם כי כל חטא ועון פרטי נרשם למעלה בפני עצמו כמאמר (ירמי' י"ז) חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בצפורן שמיר וגו' אבל למטה בארץ אם ירצה האדם לשוב על כל א' מן המעשים בפ"ע יכלה הזמן והמה לא יכלו אבל יש דרך ישר לפני איש להשכיל לדעת שרש מדתו הרעה מוצאה ומבואה ולשוב בתשובה שלמה על שרש המדה הרעה הזאת לעקרה ולשרשה כי הוא היתה בעוכריו להיות שורש פורה לכל התולדות הנמשכות ממנה ואז בנקלה בסור הסבה יסור המסובב

(קנד) משל כי יש חנוני מוכר סחורה בחנות לאחדים ויש סוחר כללי והוא במקומות הרחוקות והחנונים באים שמה והוא מוכר להם חתיכות שלמות רבות בדרך כלל ומי מרויח יותר בחתיכות מן סחורה ודאי החנוני כי הוא מוכר סחורותיו בחנותו לאחדים אמה אמה יעלה ריוח בידו שבעתים על סוחר הכללי. וכי תאמר א"כ אולת הוא לו להסוחר הכללי מדוע לא ימדוד אמה אמה ולמכור וירויח הרבה יותר אכן הסוחר הכללי הזה יעשה בדעת