משלי יעקב קל

יותר מיכלתו. והשני מלא את ידו והביא בכל שבוע ארבעה זהובים יותר ממה שהבטיח והעומדים שם ראו את פני הסוחר כי יותר ערבה לו נתינת הראשון גם כי היה פחות ממה שהבטיח יותר מהשני שנתן יותר ממה שהבטיח. ושאלו אותו ע"ז והשיב כל הדברים והטעם כי הנתינה גם כי תהיה כפלים ממה שהבטיחו לי הוא כאין וכאפס בעיני נגד ההיזק שעשו לי רק עיקר התשלומין הוא הבושה שיתביישו מפני ויתנו אל לבם מהיום והלאה להזדרז במסחרי כמשפט לאיש נאמן ואז אקוה כי הם יכולים למלא לי כל ההיזק בנסיעה א'. היינו שישתדלו להמעיט ההוצאה ויתאמצו לבחור סחורה היותר טובה ומשובחת במקח טוב ויתנו לבם למכור ביותר ריוח וישתדלו ליגוש את החובות שכבר נתיאשו ממני ואם יעשו כן יבא כמהלך חסרוני וכל זה אקוה באותו שהביא פחות ממה שהבטיח א"כ הוא בא לפני בבושה וברוח נכאה. לא כן השני כי הוא הביא יותר ממה שהבטיח א"כ בא בעזות מצח ולבו גס בו כאלו כבר מלא לי כל ההיזק הקרן גם הריוח וא"כ הלא יהיה קל בעיניו לפשוע שנית אחרי שדומה בעיניו כי מלא כל ההיזק שלי. הנמשל המביא קרבן לד' על דרך האמת הלא אצל הקב"ה אינו כלום נגד הפגם אשר עשה בחטאו רק עיקר סמך הסליחה שימחול לו ה' לסבת הלב נשבר ונדכה של המביא. כמאמר זבחי אלהים רוח נשברה וא"כ מי שאין ביכלתו להביא רק כבש או איל הנה הוא בבושה וכלימה והבושה הזאת תביאהו מעתה להזדרז ולהשתמר מעון ומחטא ומעצמו יתמלא ההיזק בכפלים לא כן מי שמביא שור גדול ומלאו לבו לאמר העשרתי את קוני ושב מן המזבח בלב שמח כאלו הקב"ה הרויח ממנו ולא זאת בלבד שלא יזדרז מהיום להטיב מעשיו כ"א עוד יהי' קל בעיניו לעשות מה שלבו חפץ לכן לא נאמר הקרבה בשור כי מאמר והקריב מורה שהחוטא מתקרב אל הקב"ה והוא ית' אליו ולא כן הדברים כנ"ל והבן

ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה'. מדרש כתיב כי לא בזה ולא שקץ ענות עני וגו' וכשם שלא בזה את תפלתו כך לא בזה את קרבנו שנאמ' נפש כי תקריב. ונמתיק הענין

(קנב) משל לשר גדול שבא לעירו ובאו כלם לקבל פניו ובידם תשורה כמשפט להמקבלים פני שר גדול שלא לבוא ריקם אבל באו במתנות גדולות. וקבלם השר ע"י שליח ואת פניהם לא ראה. לימים בא עני גדול והביא בידו מתנה קטנה מאד בקש השר לקבלו ע"י שליח ולא רצה העני לתתה מידו רק דחק א"ע ונכנס אל הארמון ויאמר אליו השר מה ראית לדחוק עצמך אלי אמר לו ידוע תדע אדוני כי מנחתי מנחת עני מועטת מאד מול כבודך והוד גאונך רק בהצטרפות דלות ערכי ושפלות מצבי אשר גם המתנה הקטנה הזאת היא יותר מכחי אז תמצא תשורתי חן בעיניך וא"כ לא הי' לי דרך אחר רק להתראות בעצמי עם המתנה למען יראה בעניי ויצטרף דלותי להמתנה אז תהי' חשובה בעיניו יותר מכל מתנות הנדיבים המתנדבים בעם. וזהו כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ובתנאי ולא הסתיר פניו ממנו

ומה מאד יתבאר בזה מאמר (תהלים ע"ט) אל תזכור לנו עונות ראשונים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד. וגם מה שאנחנו מקדימים לומר בסליחות