משלי יעקב יג

מחזר תמיד אחר עובר ושב. אולם משפטו כאשר הודיעו אותו מאיש ישר ונאמן הנוסע לשם למען ישלח על ידו. שתק ושחק ולא שת לבו לזה ובהתודע אליו מאיזה איש כילי ורע עין אשר אין להוציא כל מאומה מידו כ"א בקושי גדול חרד לקראתו לשלח מעותיו על ידו. ויהי המה כמשתוממים לדעת מה ראה על ככה ומה הגיע אליו כי לא יחפוץ בנדיבים ונאמנים ויבחר בכילי הזה. אמרו לו הלא ידעת כי יעבור על בנך ימים או עשור טרם יוכל לקחת הכסף ממנו אחת אחת. כי תת לא יוכל ועינו רעה בשל אחרים. ענה ואמר תדעו ותאמינו כי אך כילי הזה טוב לי לשלוח הכסף לבני. כי יתאחר כספו אצלו ולא יוכל בני לבזבז על ענינים פחותים כדרך הנערים. כי יהי' לו רב הטורח טרם יוציא מכילי הזה לרעבון נפשו יום יום. לא כן אם אשלח ביד נדיב ושוע החרד להשיב כסף לבעליו. בני. להיותו להוט אחר הוללות האוילים וחמדת התעלולים יבזבז את הכסף בשעה אחת. לשמוע בקול שרים ושרות

הנמשל מובן מאליו כי לולי מערכת השמים אשר על ידם יתאחר ויתעכב ההשפעה וימעטו בטובתה היתה לצור מכשול לבני אדם כי קצר כח סבלם לקבלה כמות שהוא בערכה הרב לבל תטרידם משבילי צדקתם כי בקל יחטא האדם ויאשם עלי'. גלל כן היתה עצתו אמונה ית' לשלחה לעה"ז באמצעו' צבאיו והם יעצרו על ידה ויאחרו פעמיה

ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמינו כדמותינו. מדרש במי נמלך ר"ח אמר במלאכי השרת נמלך ואמר נעשה אדם בצלמינו. א"ר סימון בשעה שהקב"ה רצה לברוא את האדם נעשו מהש"ר כיתים כיתים חבורו' מהם אמרו יברא ומהם אמרו אל יברא כו' ר"ה ברבי אמר עד שמלאכי השרת מדיינים אלו עם אלו ומתעסקים אלו עם אלו בראו הקב"ה. אמר להם מה אתם מדיינים כבר נעשה אדם. הנה ההוראה מדבריהם הוא שהם ז"ל מפרשים מלת נעשה על לשון נפעל לומר נעשה: והוא מתנגד אל הפשוט. המורה על המלכתו ית' עם מלאכי מעלה. וכמו שזכרו הם ז"ל. והיותר תמוה וכי מה צורך הי' להקב"ה לעצתם הלא מכבר אמר הנביא (ישעי' מ') את מי נועץ ויבינהו ומי יאמר לו מה תעשה. ובגמרא (סנהדרין ל"ח) בשעה שבקש הקב"ה לברוא את האדם ברא כת של מלאכים אמר להם רצונכם נעשה אדם אמרו לפניו מה אנוש כי תזכרנו הושיט אצבעו ושרפן וכן כת שני'. שלישית אמרו לפניו. ראשונים שאמרו לפניך מה הועילו כו' עד כל מה שאתה רוצה לעשו' עשה כיון שהגיעו אנשי דור המבול ודהפ"ל שמעשיהם מקולקלים אמרו לפניו רבש"ע לא יפה אמרו ראשונים. אמר להם ועד זקנה אני הוא כו' אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ע"כ. וגם במאמר הזה אנו רואים בו לכאורה מן הזרות כי מה ראה ית' לברוא כת אחר כת. ולהמלך עמהם. לבלתי שמוע לעצתם ומה הועילו בתשובתם. ולבי אומר לי כי אבינו מעולם עשה זאת לטובת האדם ולקיומו הוא מהחסדים הנפלאים והרמים שבלעדו הי' העולם כבר חרב ח"ו וההכרח הי' כי יתיעץ עמם גם כי לא יאבה ה' לקבל עצתם ולהסכים עמהם והוא ע"פ דמיון: משל