משלי יעקב יב

אנושי לסבול שפעת האלהי המאירה. אשר על זאת ראה ית' להכין עבורינו דרך ומבוא להושיט טוב אל צבאי מרום. העומדים בין ה' ובינינו. ועל ידי השתלשלו' הרקות ההשפעה מיד ליד לממונים שונים זה למטה מזה. וכלם יקחו ממנה ערובתם. בזאת ימעטו וישוחו גבהי רום ערכה הנכבד ותורק מבשמי השמימים ותלבש מעטה העולמי מעט מעט. עד כי יהי' בכח יד האדם לקבלה. בהיותה נעשית ראוי' לו לקבל שתהי' כמדו. המורם מדברינו כי לעילה גדולה פקד ה' צבאי המרום במרום ולטוב מועיל בראם אלהים. אך עכ"ז אינם ראוים לחלק כבוד של מעלה. גם כי מרבים הם עשות עמנו טובה וחנות. ויתבאר הענין ע"פ דמיון

(ב) המשל בזה למזמין על שלחנו כמה קרואים. והושיבם על השלחן ממעלה עד למטה מגדולם עד קטנם. והדרך בהביא הקערה עם המנות לפניהם לוקח הבעה"ב הטוב והמובחר ממנה. ואח"כ הוא מושיטה להיושב סמוך לו. והוא גם הוא בורר לו חלק היפה. והנשארים יגיע על מי שאחריו. וכן כלם עד כי להאחרון יגיע חלק הפחות והגרוע מכלם. פעם נזדמן אשר האחרוני הזה הי' מאור ענים. ולא ראה ולא ידע כל זאת. ויהי בהגיע אליו חלקו מיד חבירו שלפניו החל להחזיק לו טובה על שהגיע לו חלקו. אמרו לו מיודעיו הלא תדע כי כלנו משל בעה"ב אכלנו. והמושיט אליך הקדים ואכל מהמנה את כל חלבה ואשר הותיר משבעו נתן גם לך. לכן אתה על מה עתה באת להחזיק לו טובה. אם על מה שאכל לעצמו הטוב. ואם על מה שהושיט אליך הלא איננו שלו. טוב טוב לפניך ליתן תודו' לבעל הסעודה כי מטובו שבענו

הנמשל כן הדבר בעניננו כי כל מלאך הממונה להריק הברכה אלינו נהנה תחלה מטוב דקות רוחניותה וזיו קדושתה. ואחריו לשני לו וכן כלם. ולפי רוב השתלשלותה מדרגה למדרגה שלמטה ממנה כן תשיגנה הדלות והרזות. כי הממוצעים ימוצו חלבה ממנה. ואחר משילין אותה על עולם השפל הנוכחי. ומובאת אל האדם בהיותה ראוי' אליו כפי קט קבלתו. וא"כ למי הראוי להחזיק טובה אם על המקבלים הממוצעים הלא לעצמם מקבלים אם על הנשאר המגיע לנו. הלא טוב לנו לתת ההודאה לבעלי'. וזהו הטעם לא יהי' לך אלהים אחרים מוסב על איסור ההקרבה וההקטרה לאמצעים הנבדלים המתוארים ע"ש אלהים. כי אינם כדאי לקבל חלק מכבודו ית' כענין הכתוב אני ואפסי עוד. וכי תאמר הלא המה מריקים שפעת ה' ית' להאדם בל תדמה בנפשך כי הוא ית' צריך להם. כי מכבר נאמר אנכי ה' עשיתי כל כו'. אבל כל עילת מציאותם הוא אך למען יאחרו התכת ההשפעה מבוא בעולם עד אשר תהי' ראוי' לבני אדם. וזהו שביארו במדרש ז"ל אחרים שמאחרים את הטובה מלבוא בעולם. כלומר לעילה זו נוצרו מראש להיותם מאחרים טוב ההשפעה מלבוא בעולם מטעם המדובר. או יאמר

(ג) משל לעשיר שהי' לו בן במרחקים ללמדו אומנת וכמוהם. והי' משלח תמיד עם העוברים ושבים כסף משקלו לצורך הוצאותיו. והי' מחזר