משלי יעקב קכח

ט"ו) החפץ לה' בעולות כשמוע בקול ה'. הנה שמוע טוב מזבח טוב להקשיב מחלב אלים

ויקרא אל משה במדרש ד"א אז דברת בחזון לחסידך מדבר במשה שנדבר עמו בחזון ובדיבור שנאמ' פא"פ אדבר בו ומראה ולא בחידות וגו' עד כל ישראל עומדים לפני הר סיני ואומרים אם אוספים אנחנו לשמוע וגו' ומכלם לא קרא הדיבור אלא למשה שנאמ' ויקרא אל משה. הנראה בכוונת הדברים ע"ד מאמרו ית' (שמות י"ט) הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם

(קמח) משל לשר גדול שהי' לו בעירו איש א' שהי' חביב ונכבד מאד בעיניו והי' יודע לדבר עם השר בכל הלשונות שהי' השר מדבר בהם. פעם א' בא השר אל העיר והלכו כל תושבי העיר לקראתו ובתוכם הי' האיש הזה וישא השר את עיניו וירא את האיש הזה וידבר אתו אבל דיבר אתו בלשון אנשי המדינה. ויתפלא האיש עד מאד מדוע לא דיבר עמו בשפה נכרית ארמית צרפת וכדומה הלא השר יודע גם לשונות זרות ויאמר אליו השר הלא תדע כי בזה גליתי היום הפלגת אהבתי אותך כי אם בחרתי על דל שפתי שפה אחרת לדבר אתך לא הי' נודע אל ההמון רוב אהבתי אותך כי מה שאני מדבר עמך ולא עמהם כי ידעתי כי הם אינם מבינים שפה זרה. אמנם עתה אשר פתחתי פי בלשון המדינה ועכ"ז איני מדבר כ"א עמך ידעו כלם כי דברתי רק עמך מאשר יקרת בעיני ונכבדת מאד מכל ההמון: הנמשל וזה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בהשתלשלות עד גדר אנושי בעבור ישמע העם בדברי עמך ואז גם בך יאמינו לעולם אחר כי יתברר להם כי נפלאת לי אהבתך. וזהו אז דברת בחזון לחסידך זה משה שנדבר עמו בחזון ובדיבור שנא' פא"פ אדבר בו ומראה ולא בחידות כלומר ולא בגדולות ובנפלאות מהשגת כח אנושי וכאמרם ז"ל (שמות רבה ה') קול ה' בכח מלמד שנגלה לכל א' וא' לפי כחו. ועכ"ז מכלם לא קרא הדיבור אלא למשה שנא' ויקרא אל משה

אדם כי יקריב מכם וגו'. מדרש זה שאה"כ הבן יקיר לי אפרים וגו' עשרה נקראו יקרים התורה והנבואה וכו' התורה מנין שנאמר יקרה היא מפנינים וגו' הסכלות מנין שנאמר יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט. ובהשקפה ראשונה הדיבור כמו זר איך יתכן להחליט על הסכלות כי הוא מן הדברים היקרים שנבראו בעולם. וגם מאמר המלך החכם ע"ה (משלי א') עד מתי פתים תאהבו פתי וגו' לא אמר למה פתים תאהבו פתי אשר מכותלי שאלתו ניכר היותו מחליט על הפתיות כי ראוי לאהוב רק שאל עד מתי והדבר פלאי. אמנם נבין הענין ע"ד מאמר ר' מאיר ע"ה (אבות ו') כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה כי סוף הכבוד לבוא שמגלים רזי תורה וכל החכמות והידיעות

(קמט) משל לא' שנפל לו בירושה בית מקרובו שהי' עשיר מופלג אבל העלים מעיני כלם עשרו וסגולתו ולא רצה שידע הזולת שהוא עשיר מה עשה הטמין כל אוצרותיו בחורי הבית ובמחילות עפר ולבסוף מת