משלי יעקב קכו

הזה אמר בלבו כי כבר יצא י"ח גם בלי ההרכב' ובא ואמר להבע"ה בא וראה כי אני כבר עשיתי לך כל הרשום תוך כתב הגדול הנעשה בינינו הא לך כל הכותלים והדלתות והחלונות והקורות ואתה אם רצונך תוכל להעמידם ולהרכיבם כ"א וא' במקומו הנכון לו. ויאמר לו בעה"ב נבל מה תעשה עם הכתב קטן הנעש' בינינו ראשונה. הנמשל הקב"ה אמר אל משה בעודם במצרים בדרך כלל (שמות ג') בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה ואח"כ כאשר עמדו על הר סיני אז ביאר הקב"ה ע"ד פרט כל פרטי העבודה ומעתה הנה העושה מעשה העבודה בשלמות אבל ברוחו רמי' כי כוונתו בה אל מה שמפיק טובתו העובד הזה הוא מקיים את הנאמר בסיני אבל לא מה שנאמר למשה במצרים תעבדון את האלהים וגו' וזהו כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציאי אותם מא"מ על דברי עולה וזבח. כ"א את הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי והייתי לכם לאלקים וגו' והלכתם בכל הדרך אשר אצוה אתכם. ר"ל אשר אצוה אתכם בעתיד ע"ד פרט במעמד הר סיני

וכבר כתבנו כדברים האלה (בקול יעקב) על מאמר הנביא (ישעי' נ"ח) הכזה יהי' צום אבחרהו כי גם ענין הצום גם ענין הקרבנו' לא בחר ה' בעבור עצמותם רק בעבור היותם סבה אל ההכנעה והתשובה כאמרם ז"ל (ברכות י') אגרא דתעניתא צדקתא. ובזה הרוחנו תשובה נכונה על קו' רבינו המהרש"א ז"ל על מאמר (ברכות ל"ב ב') אמר ר"א גדול התענית יותר מן הצדקה וקשה כי בפרק קמא אמרו אגרא דתעניתא צדקתא עכ"ל. אבל הדבר מובן מאד

(קמג) משל חייט א' בא אצל עשיר ומבקש ממנו שיתן לו בגדים לתקנם ויפן וירא כי הם שלמים מה עשה החייט המתין עד אשר יצאו כלם מהבית ויפתח כל התפירות מהבגדים וכאשר נתודע הדבר להבעה"ב נתמלא עליו חמה להומו ולאבדו. ויען החייט ויאמר בי אדוני העון הזה אנכי אחייטנה ואתקן את אשר שחתי ויקח הבגדים ויעש אותם כתיקונם הראשון. אח"כ שלם לו הבעה"ב בעד מלאכתו הנה התשלומין האלה ודאי תאמר שאין לקרוא אותם שכר מלאכה רק צדקה גמורה: הנמשל כל המצות אשר האדם עושה ואח"כ הוא מקבל שכר עליהם זה נקרא שכר מצוה לא כן התענית שאין מצוה כלל רק כאשר קלקל נפשו בחטאתיו אז מתקן בתעניתו ומי ביקש זאת מידו וא"כ אגרא דתעניתא אינו רק צדקתא והבן. ובמקהלות המלצנו מאמר זה ע"פ דמיון

(קמד) משל עני א' הי' דופק על דלתי העשיר לאמר עלי לבי דוי לחם לא אכלתי כל היום גם אשמורה בלילה עתה השב נא את נפשי הנכאה בפת לחם ויכעס עליו ויצו להכותו על שהקיץ משנתו למחר הי' י"ז בתמוז ויתענה גם העשיר ויהי לעת ערב קרא את העני לביתו לאכול עמו לחם כי ביום התענית הרגיש היטב צער העני. וזהו אגרא דתעניתא צדקתא. הוא הוא שאמרנו כי שכר התענית אינו בעבור התענית עצמו רק על מה שמקבל עליו להצדיק מעשיו מעתה. וזהו הכזה יהי' צום אבחרהו יום וגו' הלא זה צום אבחרהו פתח חרצובות רשע וגו' והכניס בדבריו מאמר הן ביום צומכם תמצאו חפץ: מש