משלי יעקב קכא

כל הכלים הנאותים למלאכתו. והנה בעת ההתקשרו' קשר המשפט שיתנו הצדדים בטחונו' על קיום הדבר אמר השליש די שיתן זה הכלי מלאכ' אשר לו בחנותו וזה יספיק לבטחון משניהם כי כמו שהבעל מלאכה אינו יכול לעשו' מלאכתו מבלעדי הכלים האלו כן בעל הכלים לא יוכל למכור כליו כ"א לזה שאין זולתו עוסק במלאכ' זאת נמצא במשכון א' נתמשכנו שניהם להיו' מוכרחים לקיים הדבר ולאיזה ימים עזב הבע"מ את מלאכתו והתחיל לעסוק במלאכה אחרת. הנה אז אין המשכון מכריח כ"א את בעל הכלים לא את הבעל מלאכה אחרי שאין לו צורך עוד בכלים אלו בשכבר פונה למלאכה אחרת. הנמשל הוא מה שאמרנו למעלה בביאור משכן משכן שנתמשכן ב' פעמים אין הכוונה על המשכונות של ב' הגאולות. אבל גם באחד שייך שני פעמים משכון היינו אשר המקדש הי' משכון מאת הקב"ה לידינו כי יוסיף שנית ידו ויגאלנו. והב' שהי' ג"כ אל הקב"ה משכון מאתנו להכריח אותנו לשוב אליו כי כמו שאין אומה זולתנו לעבוד עבוד' המקדש כן לנו אין אפשר לעבוד עבודתנו בשלמו' בלתי במקום הקודש כידוע וא"כ זהו מ"ש שנתמשכן ב' פעמים היינו שיש עליו שם משכון בב' תוארים להיו' משכון על ב' סוגים מהקב"ה עלינו ומאתנו להקב"ה אבל כל זה כשאנחנו אוחזים ביקר מלאכתינו ושוקדים על עבודתינו הנבחר' הנה מפאת חסרון הכלים הנאותים אל העבודה אנחנו מוכרחים לשוב לה' ובזאת הנה המשכן למשכון גם מאתנו להקב"ה. אבל כאשר אנחנו עוזבים חלילה מלאכתינו אין צורך לנו אל כלי מלאכתינו ואז אין המשכן כ"א מהקב"ה. זה חבול חבלנו (רק) לך והטעם מחמת ולא שמרנו את מצות ה'. וא"כ חורבן בהמ"ק לא נחשב אצלנו לחסרון מאומה והבן. או יאמר על המדרש הנ"ל

(קלז) למשל כי הנה אותם שקונים תכשיטין ואבני חפץ יזדמנו בשני פנים יש שלוקח אותם לתשמיש שלו מרוב עשרו וקונה התכשיטין בעבור אשתו או בתו. ויש קונה אותם אותם אך מדאגה מי יודע מה יולד יום אולי יצטרך פעם אל איזה הלואה יהי' בידו למשכנם. והנה אם רצונך לעמוד לדעת אשר בלבבו בעבור מה הוא קונה התכשיטין סימן זה יהי' בידך לבחון אותו ומגמתו כי אם יקנה אותם רק בעבור צורך עצמו לאשתו ובניו הנה תראה כי אחר אשר ישלם אל הסוחר מחיר התכשיטין לא יעשה דבר רק יתנם תיכף ליד אשתו או ליד בתו ויאמר לכי בהם לשלום. לא כן אותו שקונה התכשיטין מדאגה מה יהי' באחרונה הנה תראה כי אחר אשר ישלם מחירם יצוה אל משרתו לתת לפניו גליון ודיו ויאמר להביא אליו משקול' ומאזנים לשקול כל דבר לדעת כמה משקלו של כל א' וכן יכתוב בספר לזכרון ערך משקלם וכמה נתן מחירם למען דעת אח"כ כמה יתן אל המלוה. הנמשל הוא כי הקב"ה צוה לעשות לו בנין מפואר וכלים יקרים משכן וכלי קודש וא"כ כאשר נגמר מלאכתו לכל מעשהו הי' מהראוי לתת את כל התכשיטין האלה ליד ישראל והם יתעסקו בו במשמרתו ובעבודתו כמשפט. ומה זאת היתה מלפניו ית' לקחת פלס ומאזנים לשקול ולספור משקלו של כל א' וא'. וא"כ ממה שראינו שהקב"ה שוקל וסופר את כל אלה מזה יש להוכיח שהוא רואה בו שעתיד להתמשכן